ECOHANDLING https://ecohandling.com/ Just another WordPress site Tue, 25 Jun 2024 05:25:02 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.2.9 https://ecohandling.com/wp-content/uploads/2020/05/cropped-22-1-32x32.jpgECOHANDLINGhttps://ecohandling.com/ 32 32 לוגו אקובוקסhttps://ecohandling.com/2024/06/25/ecoboxlogo/ https://ecohandling.com/2024/06/25/ecoboxlogo/#respond Tue, 25 Jun 2024 05:24:09 +0000 https://ecohandling.com/?p=4392

EcoBox Logo

]]>
https://ecohandling.com/2024/06/25/ecoboxlogo/feed/ 0
ארגז אקוhttps://ecohandling.com/2024/06/25/ecobox1/ https://ecohandling.com/2024/06/25/ecobox1/#respond Tue, 25 Jun 2024 05:16:09 +0000 https://ecohandling.com/?p=4382

Eco1

]]>
https://ecohandling.com/2024/06/25/ecobox1/feed/ 0
עצים חורשות ויערותhttps://ecohandling.com/2023/04/16/%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa/ https://ecohandling.com/2023/04/16/%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa/#respond Sun, 16 Apr 2023 06:37:56 +0000 https://ecohandling.com/?p=3507 ועידת האקלים של האום בגלזגו COP26 התקיימה בחודש נובמבר 2021. רוב מנהיגי העולם לקחו חלק בוועידה כשמטרתם להגיע להסכמות על דרכים להפחתת ההתחממות הגלובלית. אחת ההחלטות המרכזיות של הועידה הייתה לצמצם לחלוטין את בירוא היערות בעולם בעשור הקרוב. 105 מדינות שבהן צומחים 85% מהיערות בעולם, כולל ברזיל, יצאו יחד למסע.
הוועידה הצליחה לגייס תקציב המתקרב ל 20 מיליארד דולר לתמיכה במטרה המורכבת הזו.

מדוע היער כל כך חשוב?

היערות הרבים בעולם אחראים על יצור 28% מהחמצן על ידי תהליך טבעי בשם פוטוסינתזה.

העץ יודע לקלוט את הפחמן הדו חמצני שבאוויר דרך העלים ולשחרר לאוויר חמצן. כריתת יערות עלולה להגביר את כמות הפחמן הדו-חמצני הגורם לאפקט החממה ולהתחממות כדור הארץ.

היערות כידוע משמשים גם למרחב המחיה של שני שלישים מבעלי החיים והצמחייה שעל כדור הארץ. חלק מזני

עצים חורשות ויערות והקשר שלהם להתחממות הגלובליתה

החי והצומח הללו נדירים, היער הוא בית גידולם היחיד והם נמצאים בסכנת הכחדה.

]]>
https://ecohandling.com/2023/04/16/%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa/feed/ 0
המרצים של רופין כותבים ב דה מרקרhttps://ecohandling.com/2022/10/03/demarker/ https://ecohandling.com/2022/10/03/demarker/#respond Mon, 03 Oct 2022 07:40:18 +0000 https://sus-log.com/?p=3286

התפרסם בדה מרקר בספטמבר 2022

בחודש ספטמבר 22 התפרסמו במגזין דה מרקר שתי כתבות מבית היוצר של המרכז האקדמי רופין.

פרופסור פרדי גבאי, דיקן הפקולטה להנדסה ומומחה לבינה מלאכותית,  וד"ר דוד בן טולילה – ראש תכנית המאסטר  MA לוגיסטיקה ושרשרת אספקה כתבו מאמר בנושא פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית.

נעם הנקין, מרצה בתוכנית MA בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית ומנכ"ל חברת אקו-הנדלינג מקבוצת ICL כתב מאמר בנושא – האם הטכנולוגיה מעכבת פתרונות של כלכלה מעגלית?

ליצירת קשר עם כותבי המאמרים

פרופ' פרדאי גבאי, דיקאן הפקולטה להנדסה

ד"ר דוד בן טולילה, ראש התכנית ללוגיסטיקה ושרשרת אספקה

נעם הנקין, מרצה בתוכנית MA בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית ומנכ"ל חברת אקו-הנדלינג מקבוצת ICL

]]>
https://ecohandling.com/2022/10/03/demarker/feed/ 0
הונאות האי קומרסhttps://ecohandling.com/2022/03/09/ecomecefr/ https://ecohandling.com/2022/03/09/ecomecefr/#respond Wed, 09 Mar 2022 08:49:42 +0000 https://sus-log.com/?p=3140

הונאת האי קומרס

נזקים מסחריים של מיליארדי דולרים בשנה

ופלנטה אחת שאין לה תחליף

בתקופה בה השפע סובב הכל, קל לרכישה ומפורסם לעברנו מכל עבר, מדדי הצרכנות הקמעונאית שוברים כל תקרה אפשרית. מאז פרצה הקורונה עולם האיקומרס פרץ את גבולות המוכר עם זינוק במספר הרכישות אונליין.

כאשר התחרות על הצרכנים לא בוחלת באמצעים, הסוחרים עושים הכל כדי לבוא לקראת הרוכשים. מדיניות החזרת המוצרים "רכה" מסירה כל קושי שעומד בין הצרכנים לבין הקניה. שוק ההחזרות המשתולל הפך לתופעה שבצידה נזקים כבדים.

אחד מהם נשען על אינספור מעשי הונאה שזיהו את ההזדמנות בשוק הפרוץ הזה.

פירצה קוראת לגנב

שווי החזרות המוצרים אונליין יותר מהכפיל את עצמו בין 2019 ל-2020. אם שווי הרכישות אונליין עמד על 565 מיליארד דולר ב-2020 (14% מסך המכירות הקמעונאיות בארה"ב לאותה שנה), כ-7.5% מכך ($102 מיליארד) היה סחורה שהוחזרה. מתוך זה, $7.7 מיליארד היו בגדר הפסדים מהונאות איקומרס. דוח של ארגון NRF להגנת המסחר הקמעונאי הציג כי באותה השנה, סך המכירות הקמעונאיות בארה"ב עמד על יותר מ-4 טריליון דולר. מתוכם סך המוצרים שהוחזרו עמד על 428 מיליארד דולר.
בשנת 2021 שעזבה אותנו ממש מעבר לפינה, שווי הסחורות שהוחזרו בארה"ב עמד על $761 מיליארד. כאשר 10.3% מכך הוגדרו כמעשי הונאה. מעל ל-$78 מיליארד.

לוגיסטיקה מעגלית בצל גניבות אונליין

תופעת הגניבות מוזנת משוק תחרותי ואי יושרה של צרכנים, מהווה נטל אדיר על שרשראות האספקה והלוגיסטיקה המעגלית. אנו עדים לפרדוקס שנוצר כאשר במקום למלא את ייעודה ולהיטיב עם הסביבה ועלויות ההפצה, הלוגיסטיקה המחזורית מהווה כלי שינוע שמאפשר לסקאם לעבוד כמכונה משומנת היטב. מאז הקורונה הנטל הכבד על שרשראות האספקה נסק למימדים אדירים. מורכבות הקורונה הגדילה את עיכובי המשלוחים והמחסור המתמשך בכוח אדם. המורכבות הזו הינה חלון הזדמנויות לסקאמרים המנצלים את הכאוס התפעולי. החשש של הסוחרים מאיבוד לקוחות ומצבירת טונות של סחורה מוחזרת במחסניהם עוזר גם הוא.

בסוף שנת 2021 ולאחר עונת החגים בארה"ב, סוחרים קמעונאים דיווחו על עליה של 57% ברכישות פליליות. היקף ההפסד הישיר הוערך ב $23.2 מיליארד. לצד ההפסד הישיר נוצר הפסד מפעילויות לוגיסטיות הכוללות פעילות מיון ופסילה של מוצרים מוחזרים. ההפסד המוערך גדל ל $43 מיליארד.

הרבה יותר מרווחים אבודים

לצד המחיר התפעולי הכבד של עלויות אספקה משתוללות, השפעתה של תופעת ההחזרות הפליליות מהווה פגיעה עסקית בהיקף שיוצא מגדר הרווח הכספי האבוד. מחקרים שנעשו בנושא עם התחזקות השפעות הקורונה חוזים כי הנזק האפשרי של סוחרים מפעילות הונאה ברשת משוקלל בכ-$15 מיליארד בשנה. ההפסד לא מתייחס רק לסחורה שנרכשה בכוונה תחילה להחזירה לספק, אלא כוללת גם החזרות של סחורה שלא נקנתה אצל הספק מלכתחילה.

אותן עלויות "נסתרות" שכוללות נזק פיננסי שלא קשור רק בערך מוניטרי של הסחורה, וגורע גם מ:
– המוניטין של הסוחרים
– הקצאה לא יעילה של שעות עבודה וכוח אדם שמתבזבז על סחורה גנובה מוחזרת
– מיסים שמנוכים מהזמנה שהוחזרה (ב-2020 בארה"ב סך ההפסד ממיסוי לוקאלי שנוכה לאחר החזרה עמד על $2 מיליארד).

נזק סביבתי רב מכל אומדן

בעוד שהנזק המסחרי עסקי הגיע למימדים הסטוריים, המפגע האקולוגי מסוכן לאין שיעור:

  • טביעת פחמן שגדלה ומתרחבת כחלק מתהליך הייצור ההמוני וההרסני לסביבה. זיהום אויר, רעלנים ודלקים פוסיליים שמעורבים בעיקר בייצור סחורת טקסטיל.
  • תעבורה מוגברת עם כל שינוע ומשלוח חוצה יבשות ה משחררת מזהמים אדירים. 15 מליון טון פחמן דו חמצני הניתז לאטמוספירה.
  • מערך אריזה מזהם שכולל אריזות פלסטיק לשימוש חד פעמי וכמויות קרטון מאסיביות.
  • מזבלות ענק המאכלסות את מאות הטונות של סחורה מוחזרת שנידונה כפסולת, מפאת קיזוז בעלויות מכירה מחדש.

הטכנולוגיה בשירות מניעת הונאות אונליין וצמצום הנזק הסביבתי

הסוחרים הקמעונאיים יכולים לפעול כדי לשפר את מדיניות ההחזרות ולהילחם בתופעת החזרות מיותרות וגניבות אונליין.

איך? באמצעות רתימה הטכנולוגיה הקיימת לרשותנו. היום ישנם כלים טכנולוגיים, חלקם AI, שפותחו עבור שיפור מערך מדיניות ההחזרות שאותו מנצלים הקרימינלים ברשת.  הטכנולוגיה משדרגת את חווית המשתמש בחנויות האונליין תוך ניטור ומניעה של פעילות רשת פלילית פוטנציאלית. דרך הבנה מעמיקה של התנהגות הצרכנים ברשת, יחד עם הנכונות לחנך את הרוכשים למודעות אקולוגית רחבה יותר, יכולים הקמעונאיים של היום לשנות את פני המפה.
היופי הוא שהרווח האמיתי יחזור אליהם עם אמון צרכני מוגבר כלפי המותג, יתרון עסקי שלא יסולא בפז.

מקורות

]]>
https://ecohandling.com/2022/03/09/ecomecefr/feed/ 0
אונליין וקיימות – מכה או תקווה?https://ecohandling.com/2022/03/09/susonline/ https://ecohandling.com/2022/03/09/susonline/#respond Wed, 09 Mar 2022 07:28:37 +0000 https://sus-log.com/?p=3068

אונליין וקיימות: מכה או תקווה

שרשראות אספקה ותרבות צריכת האונליין:

מכה לקיימות או תקווה לכדור ירוק יותר?

בעידן שמקדש צריכה מאסיבית וערוצי האיקומרס רבים מתמיד, נוספת על זה מדיניות ההחזרה ה"קלה" שמציעים הספקים כחלק משוק תחרותי מאוד – שוק ההחזרות (Bracketing) מטיס את אופרצית הלוגיסטיקה ההפוכה לצד מחיר סביבתי כבד. כיצד הוא בא לידי ביטוי ואיך החברות הגדולות יכולים לחולל שינוי חברתי שימנע את הגלגל ההרסני?

אנחנו חיים בתקופה של שפע. אינספור מוצרים, משווקים וסוחרים שנלחמים בנחישות על קהל הלקוחות הגלובלי. רשת האינטרנט, על מגוון אתרי האיקומרס ושלל אפשרויות המסחר והמוצרים שמציעה, כבר מזמן העלתה על נס את את תרבות הצריכה אונליין שגדלה למימדים אדירים. תרבות שמזינה שוק תחרותי ביותר בו שחקני המפתח הם המפרסמים, הצרכנים והספקים, בעוד שהנפגע המרכזי בו הוא כדור הארץ שמאכלס אותנו.

אחת מהתופעות הבולטות של צרכנות האונליין בשנים האחרונות נקראת Bracketing – ומתארת מצב שמקיים מדיניות החזרת מוצרים "קלה" מטעם המשווקים, ומאפשרת לרוכשים להחזיר את מרכולתם ללא חסמים. האופציה הזו אולי מיטיבה עם סוחרי וצרכני הרשת מחד, אך מאידך גורמת נזקים סביבתיים בקנה מידה מדאיג. בשוק תחרותי לאין כמוהו, בעלי חנויות איקומרס יודעים שמדיניות החזרות שאינה מערימה קשיים על הצרכנים תורמת לתחושת אמון גדול יותר מצדם. איך? בכך שמצמצמת את תחושת ה"סיכון" בעת הרכישה אונליין, ומעלה בהתאם את אחוזי המכירות.

וההיבט הסביבתי? מוכתם עם פיח!

שוק החזרות המוצרים בנוי על שרשראות אספקה ותכנון לוגיסטי ענף שבסיסו נשען על תעבורה מוגברת, בין אם באוויר, בים וביבשה. משאיות, אוניות, ומטוסי תובלה עמוסי מוצרים לא רצויים גורמים לפליטת פחמן מוגברת כחלק משרשרת האספקה, יחד עם גזי חממה הרסניים נוספים. ארה"ב לדוגמא, אחראית לבדה על מעל 15 מיליון טון של פליטת פחמן דו חמצני בשנה. וכאשר מדי שנה מוחזרים בעולם כ-17 מיליארד מוצרים, אפשר רק לתאר את גודל הנזק הסביבתי שנערם. במהלך שנת 2020, דווח שכ-2 שליש מהרכישות אונליין היו במסגרת מספר פריטים אבל של אותו המוצר.

הרציונל שעומד מאחורי ההתנהגות הצרכנית הזו הוא שהקונים, בעידוד המשווקים, יכולים לבחור מידות וצבעים שונים כדי ל"מדוד בבית", ולבסוף להחזיר חלק לא מבוטל מהם. עם התגברות משבר הקורונה ושינוי הצריכה שהביאה השגרה החדשה והימצאות בבית –  מספר הרכישות אונליין זינק לשחקים, ואיתה גם האימפקט האקולוגי.

האוצר של היום הוא הפסולת של המחר

מעבר לנזקי התעבורה המוגברת על היבטי קיימות ואקולוגיה ניצבים גם המפגעים החומריים בדמות הפסולת האדירה שנוצרת תוך כדי תהליך האריזה וההחזרה. רוב הפריטי הם פרטי אופנה וטקסטיל שלא עוברים את תהליך מכירתם מחדש, אלא מסיימים כהררי פסולת במזבלות ענק. רק קמצוץ מזערי מההחזרות מיועד ל-Re-sale, בדר"כ ע"י סיטונאי יד שניה ומוצרים פגומים. הסיבה לכך היא שתמחור מחדש של מוצר שהוחזר הוא כאין וכאפס לעומת מחירו המקורי, בגלל עלויות לוגיסטיקה, החזרה, תיקון, ניקוי ובדיקות איכות, אחסון, אריזה ושינוע. מבחינת שיקולי רווח והפסד לספקים זול יותר לזרוק את הסחורה מאשר לשלם את עלויות הלוגיסטיקה מחדש.

האופרציה הזו גוררת עימה טביעת פחמן ענקית. מדי שנה בארה"ב, כ-2.5 מיליון ק"ג של סחורה מוחזרת ופסולת מאריזות מוצרים מסיימים את חייהם במזבלות ענק. משבר האקלים שמתרחב בקצב מדאיג בשנים האחרונות, יחד עם דהירת צרכנות האונליין לכיוונים אקולוגיים הרסניים, מעוררת את נטל האחריות הגדולה של ארגונים ומותגים גלובליים לנקוט צעדים פרו קיימות, ולקדם תהליכי ענק שיצמצמו פליטת פחמן והריסת משאבי טבע.

חברות וארגונים פועלים כדי לצמצם טביעת הפחמן ולעורר שינוי חברתי

אחד הדגשים המרכזיים בפעילות פרו קיימות מתמקדת ביישום כלכלה מעגלית, שאחד מכלי הביצוע שלה הוא לוגיסטיקה מעגלית, המספקת פתרונות מהותיים לצמצום נזקי הסביבה. חברות גלובליות זיהו מכבר את היתרון השיווקי שיש בפעילות הרכש והלוגיסטיקה – ומיישמות סטנדרטים של קיימות כערך שיווקי רב. הן עושות זאת ע"י כך שמשקיעות תקציבי ענק בפעולות קיימותיות כחלק משרשרת הייצור והאספקה. נוסף על כך, הפיקוח הסביבתי בעולם מטיל מגבלות וקנסות על אי סדרים מבחינת השלכת פסולת אריזה, תוך שהוא מגביר את המוטיבציה לחברות עסקיות ליישם מודלים של אריזה לשימוש חוזר.

פתרונות עסקיים פרו קיימותיים

חברות היום מבינות שכוח ההשפעה נמצא בידיהן יחד עם האחריות להסב את תשומת לב הציבור להתנהלות צרכנית פרו סביבתית. החברות הגלובליות היום מודעות לחשיבות המידע, שהוא בעצם הדאטה הגדולה שמספקים הצרכנים בעת תהליך ההזמנה.  דאטה שבאמצעות ניתוח מבוקר תניב מסקנות ושינויים שיטיבו עם האופן בו המוצרים מוצגים אונליין, ובהתאם לביקורות הרוכשים. דוגמאות לכך הן פירוט מידות ריאליות יותר ותיאור מהימן יותר של המוצר, והצגת איכות הבד והמוצר ויזואלית (צבע, מרקם) כמה שיותר קרוב למציאות. הטכנולוגיה היום מכוונת לשינוי תרבות הצריכה, דוגמת פיתוח טכנולוגיית הבינה המלאכותית, באמצעותה יכולים המותגים להעניק לקונים חווית מדידה/אופנה וירטואלית. אופרציה כזו תצמצם משמעותית את כמות המוצרים הנרכשים לשווא.
הטכנולוגיה מאפשרת את הניטור והדמיה ברזולוציה כזו, ויחד עם התייעלות שרשרת התפעול מתחזקת גם מערכת היחסים בין קהל הלקוחות והמשווקים, על בסיס אמון ושקיפות, שמובילה למסחר פחות בזבזני. חברות רבות, למשל, מציעות לקבל חזרה פריטים ישנים של אותו המותג אם למיחזור ואם כהענקת זיכוי לרכישה הבאה, יחד עם תרומת בגדים מוחזרים לצדקה, ושיתופי פעולה עם ארגונים שלא למטרות רווח.

בהיבט הלוגיסטי – ספקי האונליין מעדיפים לרוב שהרוכשים ישאירו אצלם את המוצר, או שמוזרים אותו לתרומה, כך שמצמצמים את ארועי שרשרת האספקה כחלק מתהליך ההחזרה.

אמון הצרכנים? לא הכל וורוד!

בעוד שסוחרי האונליין מנסים לתמרן את הסירה לכיוון שביעות רצון הקונים ומרככים יותר ויותר את מדיניות ההחזרות, בו בזמן עולים גם אחוזי ארועי ההונאה ש'רוכבים על הגל'.

אם לפני פרוץ הקורונה זה היה ענין שאמנם קיים ברקע אך לא תופס כותרות, אזי היום הענין הזה נמצא במרכז הרדאר. בשנת 2020, השנה הראשונה לפרוץ משבר הקורונה, סך ההפסדים שנכפו על הסוחרים עקב החזרות "פליליות" עמד על  25.3 מיליארד דולר. בשנת 2021 סך ההפסדים על סחורה שהוחזרה עלה בלא פחות מ-10.3%, יותר מ-78 מיליארד דולר. נזק במימדים דמיוניים.

על ההשלכות של התופעה המתגברת הזו – מסחריות וסביבתיות יחד – נדון בכתבת ההמשך שתחשוף את התהליך מקרוב.

מקורות

]]>
https://ecohandling.com/2022/03/09/susonline/feed/ 0
עצים חורשות ויערותhttps://ecohandling.com/2021/12/24/trees/ https://ecohandling.com/2021/12/24/trees/#respond Fri, 24 Dec 2021 20:21:40 +0000 https://sus-log.com/?p=3008

וועידת האקלים של האום בגלזגו COP26 התקיימה בחודש נובמבר 2021. רוב מנהיגי העולם לקחו חלק בוועידה כשמטרתם להגיע להסכמות על דרכים להפחתת ההתחממות הגלובלית. אחת ההחלטות המרכזיות של הועידה הייתה לצמצם לחלוטין את בירוא היערות בעולם בעשור הקרוב. 105 מדינות שבהן צומחים 85% מהיערות בעולם, כולל ברזיל, יצאו יחד למסע.
הוועידה הצליחה לגייס תקציב המתקרב ל 20 מיליארד דולר לתמיכה במטרה המורכבת הזו.

מדוע היער כל כך חשוב?

היערות הרבים בעולם אחראים על יצור 28% מהחמצן על ידי תהליך טבעי בשם פוטוסינתזה. העץ יודע לקלוט את הפחמן הדו חמצני שבאוויר דרך העלים ולשחרר לאוויר חמצן. כריתת יערות עלולה להגביר את כמות הפחמן הדו-חמצני הגורם לאפקט החממה ולהתחממות כדור הארץ.

היערות כידוע משמשים גם למרחב המחיה של שני שלישים מבעלי החיים והצמחייה שעל כדור הארץ. חלק מזני החי והצומח הללו נדירים, היער הוא בית גידולם היחיד והם נמצאים בסכנת הכחדה.

למה משמש העץ לאחר שנכרת?

תעשיית העץ בעולם עצומה בגודלה ופועלת במדינות רבות ברחבי העולם. ממשלות וגופים כלכליים חזקים עוסקים בכריתת היערות ועיבוד העצים לחומרי גלם שונים. תעשיית העץ מעסיקה עובדים רבים בענפי תעשיה מגוונים: כריתה, עיבוד לחומרי גלם, שילוח ויצור מוצרי צריכה. השווקים העיקריים הצורכים את חומר הגלם של תעשיית העץ הם בניה, ריהוט, נייר, הסקה, לוגיסטיקה ואריזה.

מדוע שורפים יערות?

בברזיל קיימת מגמה מדאיגה בהם חקלאים שורפים יערות על מנת להשתמש בקרקע לגידולים חקלאיים. החברות העוסקות בכריתת עצים פורצות דרכים על מנת לאפשר גישה לאזורי הכריתה. החקלאים המקומיים משתמשים בדרכים אלו להגיע לאזורים חדשים על מנת להצית את היערות.
השריפות הללו הן שריפות ענק המכלות שטח יער רבים, וכובות רק עם בא הגשמים.

מה קורה כשכורתים או שורפים יער?

בירוא היערות כיום הוא התהליך בעל ההשפעה הרבה ביותר על כדור הארץ. כריתת העצים מצמצמת את כמות הפחמן הדו חמצני שהיער קולט מהאוויר. תהליך שחרור לאוויר של פחמן דו חמצני מתרחש כאשר היערות נשרפים. שתי פעולות אלו במשותף מגבירות את אפקט  חממה ומשויכות לתרומה ישירה של ההתחממות הגלובלית. נזק נוסף מתרחש בבירוא היערות – היער מגן על הקרקע שבו הוא גדל. כאשר הקרקע נחשפת ישירות לגשמים נוצרים  שיטפונות וסחף אדמה.  שיטפונות משנים את פני הקרקע וגורמים לנזקים אדירים באזורים מאוכלסים. הנזקים הישירים לאוכלוסייה על הכדור מצטרפים לנזק למרקם החיים הביולוגי הייחודי שהתפתח במשך מיליוני שנים ביערות.

מדוע צריך להשקיע כספים כדי למנוע את בירוא היערות?

התעשייה סביב בירוא היערות היא עולמית ומונעת מאינטרסים של מדינות וגופים כלכליים גלובליים ועוצמתיים. על מנת להפסיק את בירוא היערות נדרשת תוכנית חליפית לכל אחת מהפעילויות הכלליות הקשורות לענף. ההשקעה הכספית המרשימה שהצליח לגייס האום בוועידת גלזגו היא המפתח להצלחת התוכנית ותשמש לפיתוח חומרי גלם תחליפיים, פיתוח אזורים חקלאיים, תעסוקה לעובדי הענף, שיקום הנזקים באזורים המאוכלסים, שיקום היערות והגנה על תושבי האזורים המיוערים.

זהר הפתיע אותנו אחרי הוובינר

הוובינר השני של הפורום ללוגיסטיקה מעגלית התקיים בתחילת ספטמבר 2021. את הוובינר ניהל עבור הפורום בהצלחה מרובה זהר עמיהוד, הבעלים של getwebinar

בתום הוובינר קיבלנו מזהר תעודה מקרן הקיימת לישראל המספרת כי עזרנו לטעת עץ אחד בישראל. זהר כתב על גבי התעודה:

למרות שכנסים וירטואליים לעולם לא יחליפו לחלוטין כנסים פיזיים ברור, מעל לכל ספק, שהם מפחיתים באופן משמעותי את טביעת הרגל הפחמנית.

ואנחנו, שמאמינים בכוחו הרב של הדיגיטל, מצטרפים לכל מילה.

תודה זהר,

על הניהול המופלא

ועל היוזמה המקורית!

הכנס הדיגיטאלי - תעודה מקרן הקיימת לישראל המספרת כי עזרנו לטעת עץ אחד בישראל
]]>
https://ecohandling.com/2021/12/24/trees/feed/ 0
חגי הקניות ומשבר האקליםhttps://ecohandling.com/2021/12/13/blackfriday/ https://ecohandling.com/2021/12/13/blackfriday/#respond Mon, 13 Dec 2021 14:22:30 +0000 https://sus-log.com/?p=2952

תקופת חגי הקניות בחודשים נובמבר ודצמבר החלים בכל שנה  מאופיינים בקניות רבות באון-ליין.
אמזון, אליבאבא, אסוס ושאר חברות הסחר הגלובליות מגבירים את מאמצי השיווק שלהם וממקדות אותם בין בכל שנה בחודשים נובמבר ודצמבר.  
המחירים הזולים,  המבצעים מרובים והפרסום האגרסיבי נגלים לפני כל אחד מאיתנו על גבי מסך הסלולר.
כמה קל להזמין בלחיצת אצבע. כרטיס האשראי מוזן במערכת, והקנייה כל-כך קלה.

הציפיה שלנו לקבל את המוצר שקנינו מהר ככל שאפשר גם אם הוא מגיע אלינו מעבר לים. 
אנחנו לא מבדילים ממש בין הזמנת אוכל מוולט או הזמנת חולצה מאמזון. 
הציפיה שלנו, לאחר שהקשנו על המסך, היא שנקבל מהר ככל האפשר את המוצר שהזמנו. 
חברות האון ליין עונות על הצורך ומספקות את המוצרים במערכת הפצה חובקת עולם. 
המוצרים שהזמנו נארזים ןמשונעים ברחבי העולם במטוסים, אניות, משאיות, מחסנים ומערכי שליחים. 
כל מערכת ההפצה הזו מנוהלת היטב במערכות באמצעות מערכות מחשוב מתקדמות. 
מערכות אלו עוקבות אחרי המוצר שהזמנו ומדווחות לנו, במכשיר הסלולר כמובן, את מיקומו בעולם ומתי יגיע אלינו. 

הקניות המרובות מזיקות לסביבה ותורמות להתחממות הגלובלית

כלי התחבורה מזהמים את הסביבה, וככל שטסים שטים ונוסעים יותר כך מזהמים יותר.
פליטות הגזים של המטוסים והאניות ביחד מגיע לכמעט 4% מסך הפליטות בעולם.
לשם השוואה, רוסיה מזהמת 5% מסך פליטות גזי החממה בעולם, וחלקן של מדינות כמו גרמניה, אירן וקנדה הוא  2% לכל אחת.

האריזות שבהן נארזים ונשלחים המוצרים מזהמות את הסביבה.
בשנה שעברה דיווחה סין על 3 מיליארד חבילות שנשלחו בחג הרווקים הסיני!
החגים הללו יוצרים כמות אדירה של פסולת אריזה מפלסטיק וקרטון!

תעשיית הטקסטיל היא אחת המוביליות בזיהום הסביבתי החל מתהליך היצור והצביעה ועד לפסולת הטקסטיל לאחר השימוש. מוצרי ההלבשה מובילים בקניות החגים.

ועידת האקלים בגלזגו

מנהיגי העולם התכנסו בגלזגו לנסות ולהילחם בהתחממות הגלובלית. הכלים שיש בידי המדינאים הם הסכמים וחוקים סביבתיים. כל מנהיג יכול לאמץ את ההסכמים הבין לאומים ולחוקק חוקים במדינה שהוא מושל בה. מעבר לבעייתיות הקיימת בהשגת הסכמה עולמית וחקיקה ברמת המדינה, יש למנהיגי העולם בעיה נוספת – ספקי האון ליין.

ספקי האון ליין הגדולים מתנהלים ישירות מול הלקוחות באמצעות הסלולר ברחבי העולם. הם אינם צריכים הסכמים וחוקים ומגיבים מהר. הסיכוי של מנהיגי העולם להתמודד עם זרם הביקוש האדיר שמגיע מהשוק הצרכני הוא נמוך.

מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להשפיע על משבר האקלים וההתחממות הגלובאלית?

זה תלוי רק בנו. אם נקנה פחות, ונדרוש מהחברות הגלובליות לשמור על הכדור, ההשפעה שלנו תהיה גדולה יותר מאשר של המנהיגים.

האזרחים יכולים לקבוע מהר יותר והרבה יותר את עתיד הכדור מהמנהיגים המתכנסים בגלזגו .

]]>
https://ecohandling.com/2021/12/13/blackfriday/feed/ 0
הפחתת זיהום אוויר במערך ההפצה של חברת רהיטי פיטרוhttps://ecohandling.com/2021/10/11/pitrosuslog/ https://ecohandling.com/2021/10/11/pitrosuslog/#respond Mon, 11 Oct 2021 12:46:40 +0000 https://sus-log.com/?p=2789

עבודה זו נכתבה במסגרת הקורס לתואר שני בלוגיסטיקה בעידן הקיימות במרכז האקדמי רופין

מנהל תפעול SME

רהיטי פייטרו

מדוע חשוב ללמוד תואר שני ? התואר השני לטעמי צריך להיות בתחום שונה אך נושק לתואר הראשון וככזה יפתח אופקים חדשים וישלב כלים להצלחה והבנה רחבה יותר.

כיצד קיימות ולוגיסטיקה מסתדרים יחד? כל נושא של קיימות יכול לשפר תהליכים לוגיסטיים קיימים בהתייעלות לטווח ארוך, אין קיצורי דרך בנושאי קיימות בלוגיסטיקה אבל החדשנות תורמת בlong run.

מדוע נהנים ללמוד ברופין? אני כבוגר התואר הראשון במנהל עסקים חוויתי את רופין ואת הסביבה של רופין והצוות המרצים בצורה חלקה, נעימה וחיובית ולכן בחרתי בלי לחשוב פעמיים לעשות את התואר השני, בגלל הקורונה חסרה לי קצת הסביבה הפיזית של רופין אבל הצוות נעים, עוזר ומעודד למידה, חשיבה עצמאית ותמיד רוצים בהצלחתנו.

מנהל אתר מכירות e-commerce

המחסן למקצוען HML

לימודי תואר שני בכל התמחות מעשירים את הידע ונותנים פרספקטיבה שונה וחדשה לחיים ובכלל הרחבת אופקים. ככל שאנו נחשפים לעולמות תוכן חדשים מסייע לנו לגלות דברים חדשים שיכולים לסייע במהלך חיינו בין אם זה בעתיד או בהווה. אני ממליץ לכל אחד ירחיב את תחום כישוריו בכל תחום אשר הוא יבחר ואלך ללמוד תואר שני בכל מוסד אקדמאי.

בעולם המודרני שאנחנו חיים בו שמשולב תחום הלוגיסטיקה, קיימות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני מישורים ודרכים היכולים לסייע בתהליך שרשרת האספקה. ככל שאנו והחברות הגדולות ישכילו להשתמש בקיימות בכל מיני דרכים זה יביא לתוצאה ישירה של חיסכון בעלויות השונות (שינוע / מוצרים ושירותים) וצמצום פליטת גזי חממה וזיהום אויר. בעיני כל תהליך הלוגיסטי צריך לקחת בחשבון את עניין התחממות הגלובאלית לתשומת ליבי ולהתחיל לשלב בהדרגה את תחום הקיימות לרמת החיים היומיומית.

חווית הלימודים ברופין היא שונה ומאתגרת. הקורונה הביאה לכך שנאלצנו להעביר את שגרת הלימודים לאמצעים טכנולוגיים ומחשובים וללמידה מרחוק. אין ספק שדעתי אישית הצפייה הייתה ללמוד בקמפוס ולהכיר אנשים פנים מול פנים ובאמת "לחוות" את אווירת הקמפוס. הלימודים ברופין מעשרים ומעניינים מאוד. אני  משוכנע כי כל סטודנט אשר יחליט לבחור ללמוד במרכז האקדמי "רופין" יחווה חווית לימודים יוצאת דופן , מאתגרת, ורגיש עשייה משמעותית.

הנזק שנגרם מפליטת גזי חממה וריבוי משאיות בכבישים

בשנים האחרונות קיימת הסכמה עולמית על כך שפליטת גזי חממה גורמים לפגיעה קשה בסביבה הקיימת וגורמים לנזק עצום לכלכלה העולמית. לפיכך נדרש פיתרון ישים לצמצום פליטת גזי חממה, על מנת להקטין את שינויי האקלים.
ענף הלוגיסטיקה ועולם שינוע סחורות, בנוסף לרצון להשיג יתרון כלכלי על פני ספקים אחרים, הביאו לכך שיש ריבוי משאיות וכלי רכב כבדים על הכביש,  דבר שגרם לעלייה מדאיגה בפליטת גזי חממה וזיהום האויר העולמי.

ריבוי כלי רכב כבדים על הכבישים יוצרים עומסי תנועה כבדים כמו גם זיהום אויר רב.
לפליטת גזי חממה השלכות כלכליות חברתיות ובריאותיות רבות, אשר עלולות לגרום, בטווח הארוך, לנזק בלתי הפיך לכלל המשק. לכן, נדרשת שינוי מגמתי, התנהגותי ושינוי ברמה האסטרטגית על מנת להתמודד עם אתגרים אלו

מגמות שונות לצמצום פליטת גזי חממה

במטרה להתמודד עם ניהול שרשראות האספקה השונות יחד עם פליטות גזי החממה , נדרשות גישות שונות להתמודדות עם בעיות אלה.

בצרפת עלה רעיון של איחוד וריכוז שרשראות אספקה בהתאם לנקודות גיאוגרפיות שונות, כלומר במידה וקיימות הזמנות רבות לנקודה מסוימת מכמה ספקים שונים -לרכז את כלל ההזמנות להובלה אחת ובכך להפחית את מספר כלי הרכב על הכביש דבר אשר יוביל לצמצום פליטת גזי חממה, צמצום זיהום האויר ויפחית את העומסים בכבישים.

גישה זו היא פרקטית ויעילה שתוביל באופן גורף לצמצום פליטת גזי חממה,  אך חברות רבות נמנעות ממהלך זה מאחר וכיוון זה מצריך שיתוף פעולה מול הספקים אל מול היתרון התחרותי והכלכלי. בנוסף  יש חברות קמעונאיות המתעסקות בחומרים שונים וסוגים שונים של מוצרים שלרוב אינם יכולים לבוא במשלוח אחד .
כל פריט או מוצר דורש התנהגות אחרת ותפעול שונה והאופרציה של היא אינה יכולה להיות בר ביצוע בשל התנהגותם הלוגיסטית. לכל חברה קיבעונאית יש סיווג אספקה שונה, לכן נדרשת התאמה לוגיסטית ואופרטיבית בין הספקים/יצרנים השונים, במטרה לאגד אספקה שונה של אותו מוצר כך שלא יגרם נזק למוצר. עם זאת, חברות קמעונאיות גדולות מציעות אלטרנטיבות שונות להתמודדות וצמצום פליטת גזי חממה באמצעות זיהוי והחדרת טכנולוגיות שונות לסיוע בחיסכון משמעותי של אנרגיה ויעדים שאפתנים ברי השגה לצמצום הפחתת הפליטות. למשל, חברת "וואלמרט", החברה הקמעונאית הגדולה בעולם, פיתחה תכניות קיימותית וזיהוי אמצעיים טכנולוגיים חסכוניים שונים באנרגיה באמצעות שיתוף פעולה עם חברות ארגוניים סביבתיים ללא מטרות רווח שסייעו לחברה בזיהוי ויישום פרויקטים חדשניים של יעילות וצריכה אנרגטית. שינוי ושיתוף פעולה זה הוביל לחיסכון שנתי של 75 מיליון דולר, וחיסכון של 400 אלף טון של פחמן דו חמצני המכונה CO2 . שינוי זה גרם לצמצום של עד 25% בצריכת הדלק של החברה ברמה הלוגיסטית.
לעומת זאת, בשבדיה , קיימת מגמה שונה להתמודדות עם פליטת גזי חממה שם למשל,  גובים דמי משתמש גבוהים, המבוססים על מס הק"מ שהמשאית נוסעת. בנוסף גובים מס עבור כל משאית שנכנסת לנמל . עניין זה מביא לצמצום  כניסת משאיות לנמלים וגם לצמצום טווח הנסיעה של כל משאית.  צמצום כמות כלי הרכב מוביל לתפוקות רבות כגון בלאי משאיות רעש עומס תנועה. נוסף על כך, העלויות הלוגיסטיות של חברות בשבדיה הן בטווח שבין פי 10-3 יותר מהערך המועיל המשוער של הפחתת פליטת גזי חממה וזיהום אויר.
הסכמי שיתופי פעולה בין יצרנים שונים אשר מוגדרים "קטנים" בארצות הברית עם חברות אספקה מסייעים בתכנון חוזים ארוכי טווח צמצום עלויות והמלצות טכניות כדי לעודד את היצרנים הקטנים להשקיע בפרויקטים של יעילות צריכה אנרגטית. שיתוף פעולה זה יוביל לכך שרשויות המס השונות יתחילו לנקוט בצעדים מחמירים יותר על ידי הטלת קנס מס פחמן דו חמצני.

סקירה רגולטורית במדינת ישראל

מדינת ישראל משקיעה משאבים בפיקוח והסדרת עניין פליטת גזי חממה


ראשית, כלי רכב בעלת תקן יורו 4 אינם בעלי מערכות מתקדמות ויעילות בהפחתת הפליטות ולכן הם מוגדרים ככלי רכב מזהמים. ההוראות לגביהם מחייבת צמצום באופן הדרגתי את השימוש בכלי רכב אלו .
שנית, התקנת מסנני חלקיקים מפחיתים אשר גורמים
להפחתה של 97% מפליטות גזי החממה מהרכבים. ההוראה מחייבת על כלי רכב ישנים , במקום להשליכם לגריטה.

בנוסף, בהתאם להוראות מלאי הרכב הכבד נדרש להפעילו רק כ-2% מכלל המשאיות עד משקל של 40 טון באמצעות הנעה חלופית הנחשבת ידידותית לסביבה יותר מאשר על הסיס דלק, כלומר, שיעור גידול השימוש בהנעה חלופית גדל ב-43%. בשנת 2020 השיעור צפוי לעלות ב-3%.
הוראות אלה מסייעות הסרת חסמים לחדירת טכנולוגיות נקיות לשוק המקומי ולצמצום השימוש במנועי דיזל. יתרה מזאת, יש הנחיה לטפל באופן מיידי בכלי רכב שמזהמים אופן חריג ותמידי. הכשרת נהגי החברה לנהיגה אקולוגית חסכונית ויעילה, בעלי חברות אשר מחזיקים במלאי רכב כבד נדרשים להכשיר נהגים מקצועיים.
בעקבות הוספת מערך הכשרות, יש חסכון עד של 15% בצריכת הדלק ופליטת הזיהום
אויר. מידי שנה מגזר תחבורה אחראי על 22% כפליטות מגזי החממה בישראל, בעלי ציי הרכבים נדרשים לדווח מידי שנה על פליטות גזי החממה עבור כל כלי רכב כבד. דיווח זה מסייע לניהול מעקב שוטף אחר הפליטות הנפלטות מכלי הרכב הכבד , ומאפשר לבעלי צי ההרכבים להתייעל ולנהל את צריכת האנרגיה ואופציה לחיסכון בצריכת הדלק והאנרגיה. לבעלי ציי הרכב יש מערך טכנולוגי ואינטרנטי שבה אחריותכם לדווח על רמת זיהום האוויר מכל מלאי הרכבים שברשותם. מדינת ישראל גם מפעילה מערך של פיקוח ואכיפה באמצעות פקחים שונים והפעלת סיורים רבים בשטח ומעקב אחר דיווחי של מנהלי ציי הרכב. אי ציות לחוקים הללו מסתיימת בהטלת קנסות כספי לארגון /בעל העסק נכון להיום יעד הפליטה הנדרש לפי משרד התחבורה, הוא 03.0 גרם חלקיקים לק"מ נסיעה. בנוסף, מנהלי החברות יחויבו להפעיל מערך כלי רכב כבד עד 40 טון באמצעות הנעה חלופית וגם, החל משנת 2021 תיאסר באופן מוחלט שימוש ברכבי דיזל מתקן יורו 3 ומטה. משרד התחבורה שוקל ליצור מערך רחב יותר ושלם יותר וחמור יותר מצמצום פליטות מזהמי האוויר וגזי חממה , וליצור מערכת טכנולוגית הנעה מופחתת זיהום אויר בשיעורים גבוהים.

חברת הרהיטים פיטרו - השינוי בתהליך הלוגיסטי

חברת רהיטי פיטרו היא החברה המובילה בריהוט המשרדי ומייצגת חברות גדולות ומוכרות בעולם.  נוסף היא מתמחה ביצירת פתרונות  משרדים של שולחנות, מחיצות אקוסטיות אחסון ופתרונות עיצובים אשר נוצרים במפעל בכבישה צורנית.


כיום צורת ההובלה בחברה מבוצעות על ידי כמה מקורות: הראשון – נהג שירות או מוביל
או מרכיב מטעם החברה, שיש ברשותו רכב מסחרי קטן. השני – החברה מחזיקה מובילים
חיצוניים אשר יש ברשותם משאיות שונות וגדולות בהתאם להפצה המיועדת.
אופן ביצוע החלוקה מתחלק על ידי תיאום לכתובות הלקוחות והסחורות ובהתאם לכך נקבע סידור עבודה למובילים או מרכיבים ובאותו סידור עבודה ישנם לפעמיים שינויים מקריים שגורמים להובלות שונות לאיזוריים שונים ובכך נוצר גידול במרחקים וכתוצאה מכך גם גדל פליטת גזי חממה לאויר על ידי משאיות הובלה אלו.

ההחלטה הניהולית אליה הגיעה החברה נבעה בעיקר בשלל פניות רבות של לקוחות פרטים וחברות עסקיות SME קטנות או בינוניות, בדרישה לאספקות קטנות של מוצרים בודדים ובפרט כסאות. במצטבר הכמויות הפכו לכמויות גדולות לאספקה. בפן הכלכלי האספקה הפכה ללא משתלמת כשמשתמשים בהובלה באמצעות ספקי חוץ או ובילים שמקבלים תשלום על בסיס יומי/חודשי.
בעת שימוש במרלו"ג חיצוני אשר מאפשר נסיעות לכל חלקי הארץ לפי נקודות הפצה
ושילובם יחדיו עם עוד חברות גם מפחית בעלויות לחברה, גם נותן מענה תפעולי רחב יותר
לאספקות, מוריד מלחץ העבודה ותורם לסביבה בפחות פליטת גזי חממה.
את השינוי והחיסכון בפליטת גזי החממה מדדנו באמצעות מחשבון פליטת גזי חממה אשר מתאר את משקל המשא, מרחק בק"מ שנוסע משאית הובלה בפיטרו בממוצע X ימי
ההובלה בחודש בממוצע ואז ניתן לראות את החיסכון בפליטת גזי חממה.

תוצאות

בעבודה זו נחקר נושא הקיימות בנושא פליטת גזי החממה לאוויר, עקב הובלות ושינוע
מרובות של משאיות בעת אספקת סחורות ללקוחות המגוונים של חברת רהיטי פיטרו.
הדבר הוביל את החברה לחשיבה חדשה ופתרון לוגיסטי וכלכלי.
המהלך ראשון היה החיסכון המשמעותי בהוצאות על הובלות והפצה של מוצרים לקהל
הפרטי ובהתחשבות בעת המעבר האתר האינטרנטי של החברה לצורת ה – eCommerce .
שורה של החלטות כלכליות, ביניהן מעבר למרלו"ג גדול תפעולי ע"י חברה חיצונית ובאחסון הסחורה המיודעת עבור מגזר הלקוחות הפרטיים, הוריד משמעותית את עלויות האחסנה של החברה ואת עלויות השינוע וההפצה הגבוהות.
תהליך נוסף של קיימות אשר גרם לשינוי הוא הורדת כמות המשאיות וכלי הרכב ואץ כמות ההובלות השונות מידי חודש בחודשו-עם חשיבה עתידית על השימוש בהם. כתוצאה מזה נגרמה הפחתה בפליטת גזי החממה לאוויר בכמעט מחצי הכמות שנפלטה לפני השינוי.
תוצאה נוספת לשינוי היתה שפחות צמיגים נשחקו והחלפתם פחתה. יתר על כך, מהלך זה סייע לצמצום שריפה מיותרת של צמיגים והגדלת זיהום האוויר. כתוצאה מכך, צריכת הצמיגים צומצמה גם במישור הכלכלי והן גם במישור הקיימותי.
לאור כל אלה, ניתן לסכם שכאשר קיים מניע כלכלי שמשלב בתוכו חשיבה קיימותית, המיזמים עצמם יוצאים במצב של רווח לשני הצדדים.

זהו תקציר העבודה. לקבלת כל הנתונים ופרטים נוספים ניתן לפנות לכותבים.

]]>
https://ecohandling.com/2021/10/11/pitrosuslog/feed/ 0
לוגיסטיקה וחקיקה סביבתיתhttps://ecohandling.com/2021/10/06/%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%95%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%aa/ https://ecohandling.com/2021/10/06/%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%95%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%aa/#respond Wed, 06 Oct 2021 16:42:29 +0000 https://ecohandling.com/?p=2264

לוגיסטיקה וחקיקה סביבתית

מדוע הלוגיסטיקה משפיעה באופן משמעותי על הסביבה?

מהי תחיקה סביבתית ? איך מושפעת הלוגיסטיקה ?

ומה קורה בחזית המאבק באירופה?

מדוע הלוגיסטיקה משפיעה באופן משמעותי על הסביבה?

הלוגיסטיקה היא פעילות המשרתת  את המגזר התעשייתי והמסחרי ולוקחת חלק משמעותי בפעילות המסחרית בשוק הפרטי ובשוק העסקי. ללוגיסטיקה יחסי גומלין הדוקים עם הסביבה על פני הכדור, וההשפעה שלה על איכות החיים נרחבת. הלוגיסטיקה מטיבה עם איכות החיים בכך שמספקת מוצרי מזון וצריכה באופן שוטף בכל מקום כעל פני הכדור. המחיר של השירות הלוגיסטי לסביבה מתבטא בעיקר בזיהום אוויר, זיהום סביבה, רעש ובנייה. ככל שהאנושות מתרחבת והביקוש למוצרי צריכה גדל, הלוגיסטיקה מגדילה האת היקף השירות שלה ופוגעת יותר בסביבה. הגדלת הצריכה פירושה יותר לוגיסטיקה – יותר משאיות, אניות, אווירונים, שדות תעופה, מחסנים כבישים, אריזות פלסטיק קרטון ועץ. כל אלו משרתים את הצריכה הגוברת ובמקביל פוגעים בסביבה. המשוואה ברורה לכול – יותר צריכה יותר פגיעה בסביבה.

על מנת לשמור על הכדור החלו נחקקים בעולם חוקים שעיקרם הגנת סביבה. חלק מהחוקים הסביבתיים כפופים לאמנות בין לאומיות שיוזם בעיקר האום. חלק אחר מחוקים הסביבתיים נחקקים ביוזמת מדינות או אזורים גאוגרפיים. התחיקה הסביבתית יוצרת גם היא יחסי גומלין מעניינים עם הלוגיסטיקה. מצד האכיפה, הלוגיסטיקה נדרשת להתאים את הפעילות שלה כך שתפגע פחות בסביבה. מצד ההזדמנויות, נוצרות שפע של פעילויות חדשות הדורשות מענה לוגיסטי. בתוך יחסי גומלין מורכבים אלו נוספים גם השינויים הטכנולוגיים המוסיפים לאתגר הפתרון הלוגיסטי.

מהי חקיקה סביבתית?

תחיקה סביבתית הינה סדרת חוקים והנחיות שמטרתן להגן על הסביבה. החוקים נחקקים מאחר ונמצא הקשר בין נזקי ההתחממות הגלובלית לבין פליטות גזי החממה, זיהום הסביבה ושמירה על המשאבים הטבעיים שיש לנו בכדור. האום יוזם תהליכים משמעותיים להגנת הסביבה ולשמירה על המשאבים כבר משנות התשעים של המאה הקודמת. בשנת 2015 יצא האום בתוכנית רחבה בשם 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא. תכנית זו אומצה על ידי כל 193 המדינות החברות  באום. היעדים הגלובליים, הנקראים בקיצור SDG, מהווים את הבסיס העיקרי להתנהלות העולמית בהתמודדות בנושאי הגומלין של אדם-סביבה חברה. המאבק בהתחממות הגלובלית תופס נפח משמעותי בהסכמים הבין-לאומיים בהובלת האום בוועידות אקלים המתקיימות כמעט בכל שנתיים. התחיקה הסביבתית מטילה את האחריות לזיהום על המזהם, בדרך כלל על ידי מנגנון שנקראה "אחריות יצרן" או אחריות יבואן". לעיתים אין באפשרות המזהם לטפל בזיהום שיצר, התחיקה יוצרת מנגנוני סיוע שהמזהם יתקשר איתם והם אלו שיטפלו בזיהום. יצרן כלי רכב יכול לפתח בעצמו מכונית חשמלית. יצרן צמיגים צריך להישען על מערכות איסוף צמיגים שיאספו את אלו שיצאו משימוש. קיימים חוקים רבים להגנת הסביבה המשפיעים על המערכות הלוגיסטיות.

דוגמאות לחקיקה סביבתית עם השפעה על מערכות לוגיסטיות:

  • הפחתת פליטות גזי החממה הנפלטים מכלי רכב: אניות, מטוסים, רכבים
  • טיפול בצמיגים משומשים
  • חוקי רעש
  • טיפול באריזה לאחר השימוש
  • ערים / אזורים – ללא מנועי בנזין

איך מושפעת הלוגיסטיקה מהתחיקה הסביבתית?

לתחיקה הסביבתית יש יחסי גומלין מעניינים עם המערכות הלוגיסטיות. ההשפעה של התחיקה השפיעה באופן ישיר ועקיף, מצמצמת פעילויות קיימות ויוצרת הזדמנויות חדשות.

דוגמה לחוקים סביבתיים שיש להם השפעה על המערכות הלוגיסטיות:

  • צמצום פליטות מרכבים – הכוונת השוק לשימוש בכלי רכב חשמליים גורם להחלפת ציי הרכב
  • חוקי אריזה – קנסות על פסולת אריזה גורם לשימוש באריזה רב-פעמית ויוצר תעשיית מיחזור
  • חוקים לטיפול בצמיגים – קנסות על פסולת צמיגים יצר מערכי לוגיסטיקה לאיסוף צמיגים משומשים ותעשיית מחזור.
  • המגבלה העולמית על גופרית בדלק לספינות – שימוש בדלק יקר יותר והתקנת מסננים באוניות
  • חוקי רעש – מגבילים שעות הפצה של סחורות במרכזי ערים ושעות פעילות של שדות תעופה

החוקים הסביבתיים משנים את כללי המשחק המסחריים בכך שהם מכוונים את השוק לפתרונות ידידותיים יותר לסביבה. הפתרונות המיטיבים עם הסביבה מגיעים משירותים חדשים שיש להם ביקוש, משיפורים טכנולוגיים ושינויים ובהתנהגות המסחרית והצרכנית.

מה קורה בחזית המאבק באירופה?

האיחוד האירופאי מוביל את החקיקה הסביבתית בעולם. במדינות כמו גרמניה, צרפת, הולנד, סקנדינביה ובריטניה (שפרשה מהאיחוד) יש תמיכה ציבורית משמעותית בנושאי חברה וסביבה. התמיכה הציבורית מתורגמת לכוח פוליטי על ידי מפלגות, ואלו משפיעות על התחיקה הסביבתית-חברתית. האיחוד האירופאי מרכז הסכמי גג המקובלים על כל המדינות החברות האיחוד, ואלו מיישמות את החקיקה בהתאמה לשטחן. האיחוד שומר על גבולותיו, ומודד את הנזק הסביבתי של הסחורות הנכנסות לגבולותיו. האחריות להוצאת אריזה מתכלה למשל, חלה על הגורם המסחרי המכניס את מוצריו לגבולות האיחוד. על הגורם המסחרי להוציא את האריזה המתכלה אל מחוץ לאיחוד. לחילופין, יכול הגורם המסחרי לחבור לחברה שתמחזר את האריזה המתכלה, ותרשום את הכמות שמוחזרה לזכותו.

תהליכים אלו המובלים על ידי האיחוד האירופאי, מאומצים על ידי שני השווקים הגדולים – צפון אמריקה והמזרח הרחוק. הממשל האמריקאי החדש בראשותו של ביידן שינה את מדיניותו של טראמפ וחזר לגישה האירופאית. סין, שסבלה מתהליך תיעוש מזהם סביבה, החלה לעודד ולאכוף גם היא מדיניות סביבתית.

]]>
https://ecohandling.com/2021/10/06/%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%95%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%aa/feed/ 0