אונליין וקיימות: מכה או תקווה
שרשראות אספקה ותרבות צריכת האונליין:
מכה לקיימות או תקווה לכדור ירוק יותר?
בעידן שמקדש צריכה מאסיבית וערוצי האיקומרס רבים מתמיד, נוספת על זה מדיניות ההחזרה ה"קלה" שמציעים הספקים כחלק משוק תחרותי מאוד – שוק ההחזרות (Bracketing) מטיס את אופרצית הלוגיסטיקה ההפוכה לצד מחיר סביבתי כבד. כיצד הוא בא לידי ביטוי ואיך החברות הגדולות יכולים לחולל שינוי חברתי שימנע את הגלגל ההרסני?
אנחנו חיים בתקופה של שפע. אינספור מוצרים, משווקים וסוחרים שנלחמים בנחישות על קהל הלקוחות הגלובלי. רשת האינטרנט, על מגוון אתרי האיקומרס ושלל אפשרויות המסחר והמוצרים שמציעה, כבר מזמן העלתה על נס את את תרבות הצריכה אונליין שגדלה למימדים אדירים. תרבות שמזינה שוק תחרותי ביותר בו שחקני המפתח הם המפרסמים, הצרכנים והספקים, בעוד שהנפגע המרכזי בו הוא כדור הארץ שמאכלס אותנו.
אחת מהתופעות הבולטות של צרכנות האונליין בשנים האחרונות נקראת Bracketing – ומתארת מצב שמקיים מדיניות החזרת מוצרים "קלה" מטעם המשווקים, ומאפשרת לרוכשים להחזיר את מרכולתם ללא חסמים. האופציה הזו אולי מיטיבה עם סוחרי וצרכני הרשת מחד, אך מאידך גורמת נזקים סביבתיים בקנה מידה מדאיג. בשוק תחרותי לאין כמוהו, בעלי חנויות איקומרס יודעים שמדיניות החזרות שאינה מערימה קשיים על הצרכנים תורמת לתחושת אמון גדול יותר מצדם. איך? בכך שמצמצמת את תחושת ה"סיכון" בעת הרכישה אונליין, ומעלה בהתאם את אחוזי המכירות.
וההיבט הסביבתי? מוכתם עם פיח!
שוק החזרות המוצרים בנוי על שרשראות אספקה ותכנון לוגיסטי ענף שבסיסו נשען על תעבורה מוגברת, בין אם באוויר, בים וביבשה. משאיות, אוניות, ומטוסי תובלה עמוסי מוצרים לא רצויים גורמים לפליטת פחמן מוגברת כחלק משרשרת האספקה, יחד עם גזי חממה הרסניים נוספים. ארה"ב לדוגמא, אחראית לבדה על מעל 15 מיליון טון של פליטת פחמן דו חמצני בשנה. וכאשר מדי שנה מוחזרים בעולם כ-17 מיליארד מוצרים, אפשר רק לתאר את גודל הנזק הסביבתי שנערם. במהלך שנת 2020, דווח שכ-2 שליש מהרכישות אונליין היו במסגרת מספר פריטים אבל של אותו המוצר.
הרציונל שעומד מאחורי ההתנהגות הצרכנית הזו הוא שהקונים, בעידוד המשווקים, יכולים לבחור מידות וצבעים שונים כדי ל"מדוד בבית", ולבסוף להחזיר חלק לא מבוטל מהם. עם התגברות משבר הקורונה ושינוי הצריכה שהביאה השגרה החדשה והימצאות בבית – מספר הרכישות אונליין זינק לשחקים, ואיתה גם האימפקט האקולוגי.
האוצר של היום הוא הפסולת של המחר
מעבר לנזקי התעבורה המוגברת על היבטי קיימות ואקולוגיה ניצבים גם המפגעים החומריים בדמות הפסולת האדירה שנוצרת תוך כדי תהליך האריזה וההחזרה. רוב הפריטי הם פרטי אופנה וטקסטיל שלא עוברים את תהליך מכירתם מחדש, אלא מסיימים כהררי פסולת במזבלות ענק. רק קמצוץ מזערי מההחזרות מיועד ל-Re-sale, בדר"כ ע"י סיטונאי יד שניה ומוצרים פגומים. הסיבה לכך היא שתמחור מחדש של מוצר שהוחזר הוא כאין וכאפס לעומת מחירו המקורי, בגלל עלויות לוגיסטיקה, החזרה, תיקון, ניקוי ובדיקות איכות, אחסון, אריזה ושינוע. מבחינת שיקולי רווח והפסד לספקים זול יותר לזרוק את הסחורה מאשר לשלם את עלויות הלוגיסטיקה מחדש.
האופרציה הזו גוררת עימה טביעת פחמן ענקית. מדי שנה בארה"ב, כ-2.5 מיליון ק"ג של סחורה מוחזרת ופסולת מאריזות מוצרים מסיימים את חייהם במזבלות ענק. משבר האקלים שמתרחב בקצב מדאיג בשנים האחרונות, יחד עם דהירת צרכנות האונליין לכיוונים אקולוגיים הרסניים, מעוררת את נטל האחריות הגדולה של ארגונים ומותגים גלובליים לנקוט צעדים פרו קיימות, ולקדם תהליכי ענק שיצמצמו פליטת פחמן והריסת משאבי טבע.
חברות וארגונים פועלים כדי לצמצם טביעת הפחמן ולעורר שינוי חברתי
אחד הדגשים המרכזיים בפעילות פרו קיימות מתמקדת ביישום כלכלה מעגלית, שאחד מכלי הביצוע שלה הוא לוגיסטיקה מעגלית, המספקת פתרונות מהותיים לצמצום נזקי הסביבה. חברות גלובליות זיהו מכבר את היתרון השיווקי שיש בפעילות הרכש והלוגיסטיקה – ומיישמות סטנדרטים של קיימות כערך שיווקי רב. הן עושות זאת ע"י כך שמשקיעות תקציבי ענק בפעולות קיימותיות כחלק משרשרת הייצור והאספקה. נוסף על כך, הפיקוח הסביבתי בעולם מטיל מגבלות וקנסות על אי סדרים מבחינת השלכת פסולת אריזה, תוך שהוא מגביר את המוטיבציה לחברות עסקיות ליישם מודלים של אריזה לשימוש חוזר.
פתרונות עסקיים פרו קיימותיים
חברות היום מבינות שכוח ההשפעה נמצא בידיהן יחד עם האחריות להסב את תשומת לב הציבור להתנהלות צרכנית פרו סביבתית. החברות הגלובליות היום מודעות לחשיבות המידע, שהוא בעצם הדאטה הגדולה שמספקים הצרכנים בעת תהליך ההזמנה. דאטה שבאמצעות ניתוח מבוקר תניב מסקנות ושינויים שיטיבו עם האופן בו המוצרים מוצגים אונליין, ובהתאם לביקורות הרוכשים. דוגמאות לכך הן פירוט מידות ריאליות יותר ותיאור מהימן יותר של המוצר, והצגת איכות הבד והמוצר ויזואלית (צבע, מרקם) כמה שיותר קרוב למציאות. הטכנולוגיה היום מכוונת לשינוי תרבות הצריכה, דוגמת פיתוח טכנולוגיית הבינה המלאכותית, באמצעותה יכולים המותגים להעניק לקונים חווית מדידה/אופנה וירטואלית. אופרציה כזו תצמצם משמעותית את כמות המוצרים הנרכשים לשווא.
הטכנולוגיה מאפשרת את הניטור והדמיה ברזולוציה כזו, ויחד עם התייעלות שרשרת התפעול מתחזקת גם מערכת היחסים בין קהל הלקוחות והמשווקים, על בסיס אמון ושקיפות, שמובילה למסחר פחות בזבזני. חברות רבות, למשל, מציעות לקבל חזרה פריטים ישנים של אותו המותג אם למיחזור ואם כהענקת זיכוי לרכישה הבאה, יחד עם תרומת בגדים מוחזרים לצדקה, ושיתופי פעולה עם ארגונים שלא למטרות רווח.
בהיבט הלוגיסטי – ספקי האונליין מעדיפים לרוב שהרוכשים ישאירו אצלם את המוצר, או שמוזרים אותו לתרומה, כך שמצמצמים את ארועי שרשרת האספקה כחלק מתהליך ההחזרה.
אמון הצרכנים? לא הכל וורוד!
בעוד שסוחרי האונליין מנסים לתמרן את הסירה לכיוון שביעות רצון הקונים ומרככים יותר ויותר את מדיניות ההחזרות, בו בזמן עולים גם אחוזי ארועי ההונאה ש'רוכבים על הגל'.
אם לפני פרוץ הקורונה זה היה ענין שאמנם קיים ברקע אך לא תופס כותרות, אזי היום הענין הזה נמצא במרכז הרדאר. בשנת 2020, השנה הראשונה לפרוץ משבר הקורונה, סך ההפסדים שנכפו על הסוחרים עקב החזרות "פליליות" עמד על 25.3 מיליארד דולר. בשנת 2021 סך ההפסדים על סחורה שהוחזרה עלה בלא פחות מ-10.3%, יותר מ-78 מיליארד דולר. נזק במימדים דמיוניים.
על ההשלכות של התופעה המתגברת הזו – מסחריות וסביבתיות יחד – נדון בכתבת ההמשך שתחשוף את התהליך מקרוב.
