עבודה זו נכתבה במסגרת הקורס לתואר שני בשרשרת הספקה גלובלית במרכז האקדמי רופין
מדוע חשוב לי ללמוד לתואר שני?
קרין: לאחר סיום התואר הראשון אנחנו ניצבים מול העולם האמיתי, שם אנחנו רוכשים ניסיון וכלים רבים החשובים להצלחה בכל תחום. האקדמיה חושפת אותנו לעולמות רבים נוספים שבהם אין לנו נגיעה ביומיום שלנו. אני מאמינה שהשילוב בין האקדמיה הנכונה והניסיון הנכון, ביחד עם עבודה קשה, הם מתכון מנצח להצלחה.
אור: הרגשתי שהתואר הראשון שעשיתי במנהל עסקים היה כללי מידי וחיפשתי תואר שימקד אותי יותר בתחום שבו אני מעוניין לעסוק. כששמעתי שברופין יש תואר שני בלוגיסטיקה היה לי ברור שאני הולך על זה בכל הכוח. תואר שני נדרש היום בתפקידים ניהוליים רבים וברמה האישית נותן סיפוק אדיר.
איך קיימות ולוגיסטיקה יכולים להסתדר בעינייך?
קרין: הם חייבים להסתדר, אין אפשרות אחרת! העובדה שאלו שני תחומים שבמקרים רבים דורכים, מפריעים ומגבילים זה לזה, ממחישה את החשיבות של הפתרון ההיברידי המתחשב בצרכים הלוגיסטיים תוך שמירה על ערכים קיימתים. נחשפתי במהלך הלימודים לכך שאפשר לשפר מדדים קיימותים, לשמר את הסביבה ולשפר את החברה באמצעות שינויים לוגיסטיים.
אור: בעולם של היום המודעות לקיימות, שמירה על כדור הארץ, תהליכי מיחזור ושמירה על בריאות האדם גדלה והולכת. לכן הקיימות והלוגיסטיקה הם שני עולמות שהולכים יד ביד. חברות רבות בעולם הבינו שינויים לוגיסטיים יכולים לשפר תחומי קיימות ועל ידי שינויים אלו ניתן לשפר את אהדת הקהל כלפיהם, תוך שמירה על עולם טוב יותר.
מדוע נהנים ללמוד ברופין?
קרין: את התואר הראשון שלי למדתי במכללת רופין בפקולטה למנהל עסקים בהתמחות לוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית. במהלך התואר נחשפתי לעולם הלוגיסטיקה ושרשרת האספקה ואפשר לומר שהתאהבתי. כאשר עלו מחשבות על תואר שני, מיד חשבתי על ראש החוג בתואר השני וראש ההתמחות בתואר הראשון, ד"ר אריה סחיש ז"ל. לצערי לא זכיתי לחזור אל כיתתו, אבל אני גאה להיות חלק ממורשתו בחיזוק האקדמיה בתחום הלוגיסטיקה ושרשרת האספקה.
אור: השנה היא שנת קורונה והלימודים מתקיימים באמצעות הזום. אמנם איננו יכולים ליהנות מהמדשאות המופרסמות של הקמפוס, אבל אנחנו עדיין זוכים ללמוד מהמרצים הטובים בתחום. הרוח החברית הנושבת ברופין עוזרת לנו ליצור חברויות חדשות עם סטודנטים וסטודנטיות, ואנו חולקים יחד תחומי עניין משותפים.
שיפור הביטחון התזונתי במלאווי
עד שנת 2019 התוצרת החקלאית במלאווי התבססה על גידולים פרטיים המוגבלים בקרקע, במגוון הגידולים ובשיטות הגידול שאינן בנות קיימא, אינן עמידות בפני תהפוכות ואינן מספיקות להבטחת ביטחון תזונתי למדינה. שאר התוצרת החקלאית הגיעה מתרומות ממדינות זרות ומיבוא מרחבי העולם בעלויות גבוהות ובאיכות ירודה. בשנים האחרונות ממשלת מלאווי משקיעה משאבים רבים בפיתוח המדינה בתחומים שונים בפן הלאומי ובפן הפרטני ע"י קידום ופיתוח התושבים.
ממשלת מלאווי הקימה גוף משותף עם חברה פרטית על מנת לפתח את הביטחון התזונתי במדינה. אחת ממטרות פרויקט זה הינה להקטין ככל האפשר את התלות של מלאווי בתרומות וייבוא תוצרת חקלאית. הפרויקט מפתח את החקלאות הפנימית במדינה במגזר הפרטי החקלאי הקיים והקמת חוות ממשלתיות.
התהליך הלוגיסטי שנעשה הוא מעבר מייבוא לייצור ובכך מקצר את שרשרת האספקה לתוצרת חקלאית טרייה במלאווי. אם בעבר התהליך הלוגיסטי החל אצל היצרן-החקלאי-במדינה זרה, והגיע לצרכן במלאווי דרך הובלה יבשתית במדינת המקור, תובלה אווירית ישירה למלאווי או תובלה ימית המובילה לגבול הימי הקרוב ביותר למלאווי, תובלה יבשתית נוספת במלאווי עצמה, ורק אז מגיעה לצרכן. הרי שלאחר השינוי הלוגיסטי, בין החקלאי לצרכן מפרידים רק המשווק ותובלה יבשתית ישירה.
יעד קיימות מס.2 של האו"ם ביטחון תזונתי
היעד השני מתוך 17 יעדי האו"ם לקיימות של הוא חיסול הרעב, השגת ביטחון תזונתי ושיפור איכות התזונה תוך קידום חקלאות בת קיימא. על מנת להשיג יעד זה חילק האו"ם יעדי משנה רבים: הגדלת התפוקה החקלאית, שוויון הזדמנויות, גישה לקרקע, הקצאת משאבים פרודוקטיביים, ידע, ושירותים פיננסים, פיתוח חקלאות ימית, שיטות יצור גמישות להגברת התפוקה והייצור, עמידות בפני שינוי אקלים ותנאי מזג אוויר קיצוניים, ושיפור הדרגתי של הקרקע. האו"ם גם מכוון להשקעה בפיתוח תשתיות כפריות, מחקר חקלאי ופיתוח טכנולוגי על מנת לשפר את יכולת הייצור החקלאי במדינות מתפתחות.
על אף העובדה ש 84% מתושבי מלאווי גרים באזורים הכפריים ועוסקים בחקלאות המספקת כ- 75% מהצריכה העצמית של מלאווי, למרביתם יש פחות מ- 10 דונם. השילוב של הירידה בפוריות הקרקע, והגישה המוגבלת שלהם לאשראי ולטכנולוגיות חקלאיות בנות קיימא, יכולתם וסיכוייהם להבטיח ביטחון תזונתי פרטני נמוכה ביותר. על מנת לשפר את הביטחון התזונתי תחילה, ברמה הלאומית, יש להכניס לשימוש המדינה טכנולוגיות חקלאיות בנות קיימא שיפתחו בתחום החקלאי במדינה יכולת התמודדות עם שינוי אקלים, מזג אוויר קיצוני, והידרדרות ברמת פוריות הקרקע תוך הקטנת התלות בייבוא ושמירה על רף ייצוא מאוזן. ברמה הפרטנית יש לאפשר שוויון הזדמנויות וגישה שיוונית לקרקע פורייה, ידע והשכלה, ושירותים פיננסיים. כמובן שכל הנ"ל יתאפשרו ע"י הקצבת תקציבים למטרות אלו תוך שיתוף פעולה עם חברות וארגונים בינלאומיים. על מנת להבטיח כי השיפור בביטחון התזונתי יחזיק מעמד לטווח ארוך ויעמוד בשינויים גלובליים, כלכליים ופוליטיים חשוב להשתמש בשיטות חקלאיות בנות קיימא אשר משביחות את הקרקע. בנוסף יש חשיבות להשקיע משאבים בהשכלה עבור עתיד המקומיים כדי שיוכלו לצאת ממעגל העוני.
ביטחון תזונתי במלאווי – סקירה ספרותית
לפי נתוני ארגון המזון ו החקלאות לשנים 2017-2016 ,שכיחות תת התזונה העולמית הינה כ 11% מהאוכלוסיה בעולם – כ 800 מיליון בני אדם! למרות כל המאמצים המשותפים, מספר האנשים הרעבים הסובלים מתת תזונה בעולם הולך וגדל. הנתונים מצביעים על כך שחלה הידרדרות ניכרת ברמת הביטחון התזונתי בחלק ממדינות אפריקה (1). על פי דו"ח ההתפתחות האנושית של UNDP ,כ-90% מהאוכלוסייה חיה מתחת לסף 2 דולר ליום, וסובלת בחוסר ביטחון תזונתי ניכר. (2) ביטחון תזונתי מוגדר כמצב שבו לכל האנשים בכל זמן נתון יש גישה פיזית וכלכלית למזון שיספיק לדרישות התזונה שלהם על מנת לאפשר חיים בריאים ופרודוקטיביים (3). כיום הביטחון התזונתי המועט במלאווי נשען על תרומות מזון או ייבוא תוצרת חקלאית ממדינות זרות. כתוצאה מכך, תזונתם של רבים מתושבי המדינה, בעיקר אלה החיים באזורים כפריים המרוחקים מהעיר, מבוססת על תירס שאינו מספק את מרכיבי המזון הנחוצים לבריאות האדם ומוביל למחלות תזונתיות רבות, עיכוב התפתחותי בקרב ילדים ותמותה. (4) מרבית משקי הבית במלאווי חיים מתחת לקו העוני ואינם יכולים להרשות לעצמם אפילו סל מזון בסיסי ברכישה או על ידי גידול עצמי. הגישה למזון תלויה מאוד ברמת ההכנסה של משק הבית ובתנודות מחירי המזון. מלאווי מתמודדת עם אתגרים נוספים המשפיעים על הבטחת ביטחון תזונתי כמו בצורת, שיטפונות, ירידה בפוריות הקרקע, מדיניות חקלאית כושלת וסביבה מקרו-כלכלית גרועה. בשל אתגרים אלה, חקלאים זעירים רבים במלאווי סובלים מעוני ומסכנים את מצב ביטחון המזון במשקי הבית.
הירידה בפוריות הקרקע, המחסור בכלים ובידע טכנולוגי בחקלאות ברת קיימא, ההסתמכות על סובסידיות למטרת דישון והשבחת הקרקע פוגעת ואינה מאפשרת למדינה ולבתי האב להבטיח ביטחון תזונתי ברמה הלאומית וברמה הפרטנית. נוספים לכך קשיים כמו הגידול המואץ בילודה, מחסור במטבע חוץ ותחלואה באיידס.
1. Alexander Y. Prosekova, Svetlana A. Ivanovab, 2018
2. N. Mango, Makate, C., Mapemba, L. et al. 2018.
3. 2009. P. Andersen-Pinstrup
4. Sahley C., Groelsema B., Marchione, T., Nelson, D. 2005
היצור המקומי הוריד את מחירי התוצרת
המעבר מייבוא לייצור פותח בפני המדינה אפשרויות רבות בפן הכלכלי ברמה הלאומית וברמה הפרטנית. החיסכון במטבע החוץ מאפשר לממשלת מלאווי לאזן את כוחות השוק ולקבוע את המחיר הסופי לצרכן, אשר לו השפעה משמעותית על היכולת של הפרט לביטחון תזונתי עבורו ועבור בני משפחתו. התוצרת החקלאית מונחת על המדפים וזמינה לכל קונה. ירידת המחירים הינה דרסטית ומחירי העגבניות, המלפפונים, הגמבות והמילונים ירדו ב-% 40 בממוצע.
אפשר להראות את השיפור התזונתי כשבוחנים את יכולת הקנייה של משקי הבית. משפחה בעלת 4 נפשות והכנסה חודשית ממוצעת של כ- 205 דולר, יכולה לאחר ירידה המחירים וזמינות הירקות בשווקים להרשות לעצמה הוצאה של כמחצית מהסכום על מזון לכל המשפחה. לפני ירידת המחירים לאותה משפחה לא התאפשר לרכוש מספיק מזון גם אם הפנתה את כל ההכנסה החודשית למטרה זו. התוצרת המקומית הטרייה מגוונת ועשירה יותר בערכים תזונתיים. היחידה המשפחתית יכולה להפנות משאבים הכלכליים שהתפנו לרשותה לרכישת סוגי מזון אחרים שאינם תוצרת חקלאית טרייה, להשקיע בחינוך בריאות ובמשק המשפחתי.
קיצור שרשת האספקה על ידי פיתוח החקלאות והחקלאים במדינה ומעבר מייבוא לייצור שיפרה את הביטחון התזונתי במלאווי. יכולתו של הפרט להבטיח ביטחון תזונתי לעצמו ולמשפחתו גדל, וממשלת מלאווי מצליחה להבטיח ביטחון תזונתי על ידי יצור מקומי ולהפחית את התלות ביבוא יקר.
חשוב מאוד לציין כי הפרויקט עדיין בתחילת דרכו, ותוצאותיו עדיין לא ניכרות מספיק ולא ניתנות למדידה ברמה הלאומית. אך כל ההערכות והתחזיות מצביעות על שיפור משמעותי בביטחון התזונתי והבריאות התזונתית במלאווי.
תועלות קיימותיות נוספות בפרויקט
