בשנת 2015 הסכימו מנהיגי העולם לצאת למסע גלובלי ומורכב ולאמץ 17 יעדי על משותפים לעולם טוב יותר. ארגון האומות המאוחדות הוביל את התכנית ומיתג אותה בשם יעדים לפיתוח ברי קיימא (באנגלית Sustainable Development Goals – SDG). היעדים מכוונים לשיפור מתמיד של הקשר ההדוק שבין האדם הסביבה והחברה, לשפר את ההווה ולא לפגוע בעתיד. הרעיונות עליהם מושתתים היעדים הוליסטיים ביסודם, כלל עולמיים וקשורים-תלויים זה בזה. יעדי העל נפרטים ל 169 מטרות, הנמדדות באמצעות 231 מדדים. התכנית מבקשת למדוד את השיפור העולמי ואת השיפור בכל מדינה.
מיתוג הקיימות
את סמלי בקיימות עיצב שוודי בשם ג'ייקוב טרולבק. ממשרדו שבניו-יורק עוצבו שורה של מותגי על – NBC, FOX, HBO, ערוץ מזג האוויר ועוד רבים אחרים. בראיונות הוא מספר שגאוותו המקצועית הגדולה ביותר היא העיצוב של 17 יעדי האו"ם הגלובליים לפיתוח בר־קיימא. למיתוג הנהיר של המסע המורכב שמוביל האו"ם יש חשיבות רבה. הצלחת התהליך תלויה בשותפות של כל מדינות העולם. המיתוג הברור של היעדים ובתכנית כולה מדבר בשפה גלובלית המובנת לכל, ועוזר לכוון את העולם כולו להצלחה.
17 יעדי העל
האום חילק את התכנית הרחבה והמקיפה לעולם טוב יותר ל 17 יעדים המקיפים את הממשקים שבין האדם הסביבה והחברה.
- מיגור העוני על כל צורותיו
- מיגור הרעב, השגת ביטחון תזונתי ותזונה משופרת, קידום חקלאות בת קיימא
- הבטחת חיים בריאים ורווחה בכל גיל
- הבטחת חינוך איכותי מכליל ושוויוני וקידום הזדמנויות למידה למשך כל החיים לכול
- השגת שוויון בין המינים וחיזוק כל הנשים והילדות
- הבטחת זמינות וניהול בר קיימא של מים ותברואה
- הבטחת גישה לאנרגיה בת השגה, אמינה, בת קיימא ומודרנית
- קידום צמיחה כלכלית בת קיימא ומכלילה, תעסוקה מלאה ויצרנית ועבודה מכובדת
- בניית תשתיות עמידות, קידום תעשייה מכלילה ובת-קיימא וטיפוח חדשנות
- הפחתת האי־שוויון בין המדינות ובתוכן
- הפיכת הערים וההתיישבויות האנושיות למכלילות, בטוחות, גמישות ובנות קיימא
- הבטחת צריכה ותבניות ייצור בנות קיימא
- נקיטת צעדים דחופים למאבק בשינוי האקלים וההשפעות שלו
- שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא
- הגנה של מערכות אקולוגיות באדמה, שחזורן וקידום שימוש בר קיימא בהן, ניהול בר קיימא של יערות, מאבק נגד מדבור, עצירה והפיכה של הריסת קרקעות, עצירת האבדן של מגוון ביולוגי
- קידום חברות שלוות ומכלילות לפיתוח בר קיימא, אספקת גישה לצדק לכול ובניית מוסדות יעילים, אחראיים ומכלילים בכל הרמות
- חיזוק האמצעים למימוש פיתוח בר קיימא והפחת רוח חיים בשותפות עולמית למען המטרה הזאת
מטרות המשנה והאינדיקטורים
על מנת להצליח בתכנית השאפתנית, פרט האו"ם את יעדי העל ל-169 מטרות הניתנות למדידה. המדינות החברות באו"ם אמונות על הביצוע, והארגון עוזר תומך ועוקב אחרי הביצוע. יישום היעדים החל בשנת 2016 ברחבי העולם ושותפים לו ממשלות, מוסדות אקדמיים, הקהילה העסקית, יזמים, ארגונים ומתנדבים. הממשלות התחייבו לתרגם את היעדים והמטרות לתכניות עבודה ולהקצות תקציבים על מנת ליישם תכניות אלו. באופן טבעי, המדינות המוביליות את היישום הם המדינות הדמוקרטיות והעשירות יותר. המדינות המתפתחות זקוקות לעזרה מהמדינות המפותחות ליישום היעדים. האו"ם אוסף את המידע בעולם ומפיץ אותו באמצעות כנסים ביו-לאומיים וארגונים מקומיים, מעודד ועוזר בשיתופי פעולה בין המדינות. העקרון המנחה של התכנית הינו לייצר הרגלים חדשים שיוטמעו בהתנהגות האנושית, ישפרו את החיים כיום ולא יגזלו את משאבי העתיד.
במסמך המצורף ניתן לראות דוגמה – כיצד נפרט מדד העל (יעד 3 במקרה הזה) למטרות משנה ומה האינדיקטורים להצלחה. הדוגמה נלקחה ממצגת של SDG ישראל ונמצאת באתר של הארגון ביחד עם חומר נוסף המפרט את הנושא.
המדינות והקהילה העסקית
המדינות החברות באו"ם התחייבו בכנס פריז 2015 להירתם לתהליך וליישם את יעדי הקיימות ע"י רגולציה ותקציבים. בנוסף, המדינות התחייבו לתקצב באופן שוטף את פעילות האו"ם, באופן יחסי על פי גודל המדינה. היישום בפועל תלוי בדרך כלל בהתנהלות פוליטית ואופי השלטון במדינה. רגולציה ותקציב לנושאי קיימות הם חלק ממערך שיקולים רחב של פרלמנטים וממשלות. יעדי הקיימות נתפסים בדרך כלל כהוצאה מידית ולא כהשקעה לטווח ארוך, ולכן קצב היישום ברחבי העולם אינו זהה. המדינות הדמוקרטיות העשירות מובילות את יישום יעדי הפיתוח, ומדינות העולם השלישי מתקשות ליזום פעולות וליישם את היעדים. אופי השלטון במדינה משמעותי, ומדינות שאינן דמוקרטיות לא תמיד רואות לנכון להקצות משאבים לשיווין מגדרי, למיגור העוני או לבסס את שלטון הצדק בגבולותיו. יש יעדים שהציב באו"ם בתכנית הסותרים לעיתים את העקרונות עליהם נסמך השלטון הטוטאליטרי.
לקהילה העסקית יש תפקיד מפתח ביישום יעדי הקיימות. יש קשר הדוק בין תרבות השפע, המסחר המקוון והחברות הרב-לאומיות. במדינות המפותחות והעשירות, דעת הקהל נוטה לשמור על הכדור ולאמץ את יעדי הקיימות. החברות המסחריות זיהו את הביקושים, ובשנים האחרונות הן מאמצות ומיישמות פעילות של קיימות. לכל החברות הרב-לאומיות יש תכניות מפורטות לפיתוח נושאי הקיימות בפעילות שלהן. החברות הללו מפרסמות דוח שנתי קיימותי במקביל לדוח הפיננסי על מנת להציג לציבור שיפור מתמשך בפעילות שלהם בנושאי קיימות. (דוגמאות לניתוח דוחות של חברות רב-לאומיות אמזון, מישלין )
לחברות הרב-לאומיות יש יתרון על פני הממשלים בגמישות המחשבתית, במהירות קבלת ההחלטות ויכולת היישום בפעילות שלהן. מדינות שהשכילו לרתום את הקהילה העסקית המקומית או הגלובלית הפועלות בשטחן מתקדמות בישום היעדים מהר יותר. באירוע הקורונה המשפיע על כל העולם, ניתן לראות איך הכוח של החברות הרב-לאומיות בא לידי ביטוי.
לוגיסטיקה וקיימות
הלוגיסטיקה משפיעה על רוב היעדים ברי הקיימא שהאו"ם הציב לעולם. אמנם מקובל לשייך את השפעה של הלוגיסטיקה רק על זיהום האויר (פליטות מתחבורה) , זיהום הסביבה (פסולת אריזה) ורעש. בפועל, ללוגיסטיקה יש השפעה משמעותית כמעט על כל יעד ברשימת ה-17.
דוגמה להשפעה של הלוגיסטיקה על יעד שהקשר לא נראה מייד אפשר למצוא במיגור הרעב בעולם (יעד 1). שלוש סוכנויות המזון של האו"ם (RBAs) – ארגון המזון והחקלאות (FAO), תכנית המזון העולמית (WFP) והקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (IFAD), רוכשות בכל שנה מזון ותשומות חקלאיות במיליארדי דולרים. ההפצה מתבצעת באלפי משאיות, עשרות אניות ומספר מטוסים – כל אלו מופעלים באופן שוטף על ידי הארגון. מכאן ניתן להבין כי ליישום היעדים כמו מיגור העוני, מיגור הרעב, הבטחת בריאות והבטחת זמינות של מים נקיים נדרשת לוגיסטיקה בהיקף נרחב!
קיימות וקורונה
ניתן ללמוד הרבה על הקשר בין יעדי האו"ם ללוגיסטיקה כשבוחנים את אירוע הקורונה (יש אומרים פיגוע) שהגיח עלינו במפתיע. יעד הבריאות (יעד 2) ששויך בעיקר למדינות מתפתחות הפך לנחלת כלל העולם. סין, מקור המחלה, מספקת את עיקר חומרי הגלם לכלל העולם (כ 40% מהסחר הימי). לקראת סוף ינואר 2020 הנמלים ברחבי תבל חסמו את כניסתן של אניות מטען שהגיעו מסין, ורוב חברות התעופה עצרו את הקשר האווירי עימה. גם לאחר פתיחת התובלה העולמית באוויר ובים, השבתת פעילות היצור בסין גרמה לחסר ניכר בחומרי גלם בעולם. אירוע הקורונה הדגיש את חשיבות היכולות הלוגיסטיות העומדות לרשות האנושות, ואת המעורבות העמוקה של הלוגיסטיקה בכל מקטע בחיים. שרשרת האספקה העולמית הסבה את פעילותה מאספקה שוטפת ומתוכננת של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים, למגיבה ותומכת בהספקת ציוד רפואי ללא תכנון מוקדם. הגמישות והיעילות של שרשרת ההספקה הגלובלית ראוייה לציון לשבח בהתגיסות למלחמה בנגיף ומתן מענה מידי לצרכים המשתנים של האנושות. (מומלץ לקרוא את הראיון עם ערן תמיר מנכ"ל ICL חברת הלוגיסטיקה המובילה בישראל).
מעניין יהיה לראות איך תהיה ההשפעה של משבר הקורונה על התכנית הרחבה הזו של האו"ם. סביר שבשלב המיידי העולם יצמצם את ההשקעות בקיימות עקב המשבר הכלכלי העולמי. ייתכן שבשלב השני המדינאים יפנו משאבים רבים יותר לרווחת העולם. ואפשר שמגזר העסקי יגביר את השקעותיו בנושא מאחר ויזהה את הקיימות כגורם שיווקי שהתחזק עקב משבר הקורונה.
