פלסגד הינה המובילה בישראל לפיתוח וייצור פתרונות אריזה, אחסון ושינוע לשימוש רב פעמי בהתאמה לצרכי לקוחותיה. החברה הוקמה בשנת 1982 ובבעלותה שני אתרי ייצור בישראל ואתר ייצור נוסף בארה"ב. מערך המכירות וההפצה של החברה פעיל בלמעלה מ- 30 מדינות ברחבי העולם וכאמור, נותן מענה לאלפי חברות בעולם.
פתרונות האריזה של פלסגד מיועדים לשימוש חוזר ארוך טווח ולאחר מכן למחזור. בפלסגד גאים להוביל את המגמה שהופכת את פתרונות הפלסטיק לטובים ביותר עבור איכות הסביבה והם מחליפים אריזות מתכלות מעץ וקרטון. בפתרונות האריזה של פלסגד, כדוגמת הארגז שבתמונת השער, משנעים גם את מיטב פירות ארצינו, בשוק המקומי וכן ליצוא. ערכנו ראיון חגיגי לרגל ראש השנה עם מנכ"ל פלסגד עופר כרמון, שיספר לנו על ההתמודדות והעשייה של תעשייה ישראלית בימי קורונה. לאתר פלסגד
מהי קיימות בעיניך?
המשאבים בהם אנו משתמשים לצרכי ייצור, תעשייה ומחייה הינם משאבים מוגבלים. מה שנלקח ומנוצל היום מהטבע אלו משאבים שלא ישובו באופן טבעי למצבם הקודם ועקב כך יווצר מחסור טבעי מהם.
כיום, כולנו מבינים שאת אוצרות הטבע שאנו לוקחים מהכדור ניתן לנצל באופן יעיל וחכם כך שמשאבים טבעיים לא יפגעו בדורות הבאים. לכן אנו מחוייבים, בוודאי בתעשייה, לשמירת האיזון בין הטבע והמערכות האקולוגיות לבין הצורך בפיתוח, רווחה ושגשוג. שמירת האיזון הזו הינו בעיני הביטוי למונח קיימות.
איזה חלק הקיימות תופסת באסטרטגיה הניהולית של פלסגד?
הקיימות תופסת חלק משמעותי באסטרטגיה של פלסגד. אנו עוסקים בפיתוח וייצור פתרונות אריזה לשימוש רב פעמי מפלסטיק. כל המוצרים ניתנים למיחזור, מה שהופך אותנו לחלק בלתי נפרד מהכלכלה המעגלית. פתרונות האריזה של פלסגד מאפשרים ללקוחותינו תחליף חסכוני, יעיל ופונקציונלי לאריזות חד פעמיות הפוגעות בסביבה. אפשר לציין לדוגמה את הפרויקט שעשינו עם חברת מילופרי מקבוצת מילואות, תאגיד מוביל העוסק בפיתוח עיבוד ושיווק תוצרת חקלאית, במסגרתו פיתחנו עבורם ארגז פלסטיק לשימוש חוזר המחליף אריזת קרטון חד פעמית. בסיום השימוש בארגז הוא נגרס והופך לחומר גלם. תהליכים מהסוג הזה דורשים חשיבה מחוץ לקופסא, זמן ואנרגיה ואנחנו משקיעים בהם רבות לטובת לקוחותינו ולטובת איכות הסביבה.
על כלכלה מעגלית ומסעדות שף
חברת וולוקס wellocks הבריטית מתמחה בהפצת מוצרי מזון טריים ואיכותיים למסעדות שף ועושה זאת באמצעות מערך לוגיסטי מורכב הכולל מאה רכבי הפצה. כחלק ממדיניות הקיימות של החברה, ההפצה מתבצעת באמצעות ארגזים מתקפלים מתוצרת פלסגד. השף מעוטר כוכב המישלן, אנדרו פרן, מדגים את השימוש בארגזים אצלו במסעדה The Star Inn Harome ביורק אנגליה.
תוכל לספר על הרווחים הקיימותיים במעבר מאריזה חד-פעמית לאריזה לשימוש חוזר?
האריזות שאנו מייצרים, מיועדים לשימוש רב פעמי, ומהווים בפועל חלק מכלכלה מעגלית שלמה. ניתן לבצע באמצעות הארגזים והמשטחים שאנו מייצרים סבבי עבודה מרובים, ובסיום השימוש מוצר האריזה לא מושמד כמו ארגז קרטון או משטח עץ. לעיתים מדובר בשימוש רב פעמי באריזה, ולעיתים בגריסתו והפיכתו לחומר גלם. זאת בניגוד לאריזה חד פעמית. ארגז לשימוש רב פעמי מפלסטיק יחסוך את הצורך בייצור בלתי פוסק של ארגזי קרטון חד פעמי הגורמים נזק סביבתי לאורך שנים, ולכן השימוש בפתרון שלנו מקטין באופן משמעותי את טביעת הרגל הסביבתית של האריזה. בנוסף, בסיום חייו של ארגז הפלסטיק, כשהוא מתבלה או יוצא משימוש, אנו בפלסגד יודעים לגרוס אותו, ולהשתמש בחומר הגרוס בסיס למוצר חדש.
על התועלת לכדור כשמחליפים משטח עץ לפלסטיק
חברת קמעונאות שמפיצה סחורה ל- 200 חנויות וקו החלוקה היומי שלה כולל 5 חנויות כאשר המרחק הממוצע היומי של משאית הוא 200 ק"מ, תחסוך בממוצע בשנה במעבר למשטחים פלסטיק מתכנסים את ההוצאות הבאות:
13,976 נסיעות והעמסות של משטחים
2,795,294 ק"מ
754,729 ליטר סולר
1,029,639 יורו
7,295,718 ק"ג פליטות פחמן
האם יש לכם בפלסגד סיפורי לקוח מעניינים?
בוודאי, למשל פרויקט מילופרי, בית אריזה מהגדולים בארץ לאבוקדו וליצ'י, אורז כ 25 אלף טון בשנה, רובו ליצוא, בעיקר למערב אירופה. בעבר מילופרי ייצאה ושיווקה את התוצרת בארגזי קרטון. פיתחנו בפלסגד עבורם את ארגז ה"אס".
בשנים האחרונות, כחלק ממערך התייעלות והבנה שמעבר לארגזי פלסטיק יהווה יתרון מבחינת שמירה על התוצרת, חסכון בעלויות ותרומה ניכרת לאיכות הסביבה, החליטו במילופרי לפנות לפלסגד על מנת לבחון פתרון אריזה יעיל שיענה לצרכי מילופרי. בשיתוף פעולה ביחד עם מילופרי פלסגד פיתחה את ארגז ה"האס" – ארגז פלסטיק המיועד ספציפית לשילוח ימי של פירות שטרם הבשילו. הארגז עוצב באופן המאפשר לתוצרת אוורור מקסימלי. מערך ההנדסה המתקדם שלנו תכנן כך את הארגז כך שלמרות היותו ארגז במשקל קל וחד פעמי הוא חזק ועמיד. הפתרון שלנו כולל פתח בקרה מיוחד בחזית הארגז המאפשר לקחת דגימת פרי מכל ארגז במשטח ללא צורך בחיתוך הארגז או בפירוק המשטח. על הוספת פתח הבקרה רשמנו בפלסגד פטנט עולמי. החסכון בשימוש של ארגז כזה והעובדה שהוא ניתן לגריסה ולמיחזור מהווה יתרון עצום לתחום הקיימות ושמירה על איכות הסביבה.
הפתרון המתקדם שפיתחנו בפלסגד, תומך באסטרטגיה של מילופרי לתייעלות, לשמירה על התוצרת בשרשרת ההספקה, לבקרת איכות, לחסכון בעלויות ולתרומה משמעותית להגנת הסביבה.
כמובן שישנם סיפורים רבים נוספים של לקוחות בישראל ובחו"ל בתחומי החקלאות, המזון, הקמעונאות והתעשייה, שעושים בעזרתנו את המעבר לשימוש בפתרונות אריזה ושינוע לשימוש רב פעמי. המעבר לשימוש בארגזים מתקפלים או משטחי פלסטיק מתכנסים בתהליך ההפצה והאחסון, מוזילים עלויות ומפשטים את הפעילות לאורך שרשרת ההספקה שלהם.
בן ורדי
סמנכ"ל תפעול
מילופרי
"תפיסת העולם שלנו במילופרי היא שכדי להיות ספק מוביל בתחום האבוקדו, חשוב לעסוק בלימוד לאורך השנים מה הם צרכי הלקוחות שלנו, הן ביצוא והן בשוק המקומי, על מנת להביא לצרכן הביתי את התוצרת הטריה באופן איכותי וברמה הגבוהה ביותר. אני מאמין שהפתרון שיצרנו בעבודה משותפת עם פלסגד, עונה לתפיסה הזו ואנו אכן מצליחים לקפוץ מדרגה ולספק פתרון איכותי ונוח הן ללקוחותינו והן לאיכות הסביבה".
איך אתה רואה את הקשר של הלוגיסטיקה והקיימות? התנגשות או הזדמנות?
ברור לחלוטין שמדובר בהזדמנות אשר כולם מרוויחים ממנה. חברות העושות את המעבר לשימוש בפתרונות אריזה רב פעמיים מצליחות ליישם תהליכי עבודה יעילים וחסכוניים ומוסיפות רווח נקי לכולנו במונחי קיימות וסביבה. לוגיסטיקה שמושתת על מודל הכלכלה המעגלית מייצרת חסכון אמיתי בניצול משאבים טבעיים וחוסכת זיהום סביבתי.
כמה קיימות ואחריות תאגידית אתה רואה בישראל? למה זה כל כך מעט?
אני דווקא מזהה בשנים האחרונות מגמה של מודעות הולכת וגוברת לנושא. בפלסגד אנו שותפים בכמות לא מבוטלת של פרויקטים ושיתופי פעולה עם לקוחות גדולים ומשמעותיים בשוק הישראלי. לקוחות אלו נמצאים בתהליכי שינוי ומעבר משימוש באריזות חד פעמיות לשימוש בפתרונות מגוונים שאנו בפלסגד מספקים. שילוב של רגולציה, מודעות והטמעת תרבות של קיימות מייצר מצב שאחריות תאגידית וקיימות ילכו יד ביד. אני מעריך שלאורך זמן לא תהיה זכות קיום לארגונים שלא יפנימו ויפעלו בכיוונים הללו.
האם הרגישות לקיימות גדלה עקב משבר הקורונה? ומה יקרה אחר כך – נשכח?
הקורונה היא תמרור אזהרה לכולנו. היא טרפה את הקלפים עבור כל אחת ואחד מאיתנו בפן האישי, הבריאותי, המשפחתי התעסוקתי והעסקי. מגפת הקורונה מאתגרת אותנו ומחייבת חשיבה מחדש, יצירתיות והבנה שניתן וצריך להתנהל אחרת. אפשר להתנהל בעולם עם פחות נסיעות, טיסות ופגישות פיזיות ועלינו לדאוג כל העת לסביבה נקייה והיגיינית יותר. בפן העסקי הקורונה גרמה לפתרונות של פלסגד להיות רלוונטיים מתמיד, בוודאי כמוצרי אריזה סטריליים והגייניים יותר מעץ או קרטון.
לא נראה לי שהזיכרון יהיה קצר מועד. הקורונה כאן להישאר ואנחנו לומדים לחיות איתה ולתפקד לצידה. ההתאמות שמתבצעות הן מבורכות ללא קשר לקורונה ולכן ברגע שנתרגל לשינויים הם יהפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת חיינו.
איך הקורונה משפיעה על העסקים בפלסגד?
כמו כולם נאלצנו לבצע התאמות ביחס למצב, לרבות מעבר לעבודה חלקית מרחוק. מבחינה עסקית אנו חווים ירידה בסגמנטים מסוימים שנפגעו כלכלית בעקבות המגפה אולם מצד שני יש גם ענפים אשר הקורונה דווקא האיצה את התפתחותם, למשל כל המעבר לעולם הרכישות און-ליין. בתקופת הקורונה חלחלה אצלנו ההבנה שיש צורך בהאצת תהליכים לבניית פלטפורמת מכירות און-ליין יעילה ומהירה ללקוחותינו ברחבי העולם, ואנחנו כבר קרובים לשלב העלייה לאוויר עם אתר מכירות מחודש ומותאם לצרכים אלו. באופן כללי אנחנו יחסית במצב טוב ולשמחתי הפתרונות שלנו צוברים פופולריות גם בתקופת קורונה ולכן לא חלה פגיעה משמעותית בעסקים שלנו נכון להיום. ההתעניינות הרבה והרצון של לקוחות שונים לעבור לפתרונות המותאמים לצורכיהם ולשימוש באריזות רב פעמיות קיים היום לא פחות מאשר לפני תקופת הקורונה. אולי אפילו יותר.
אילו תחומים היית ממליץ לסטודנטים בלוגיסטיקה לפתח?
כמה תחומים עולים בדעתי:
הבנה וידע בלוגיסטיקת הייצור – הכרות עם חומרי גלם, ניהול מלאי נבון והבנה מעמיקה בתהליכי הייצור.
הכרות עם טכנולוגיות מתקדמות ושילובן בשרשרת האספקה.
פיתוח יכולות נוספות מחוץ לסביבה הטכניות, כמו יכולות ניהול מו"מ או שפות נוספות.
הרחבת הידע בסביבת העבודה יביאו את הסטודנטים להיות מוכנים לאתגר הבא מעבר להבנה ברמה התאורטית.
אבל הכי חשוב – לכו ללמוד!
שאלה פילוסופית:
הקיימות בעולם נשענת על תקציבי מדינה ותרומות בעולם. ממשלות מיישמות קיימות באמצעות רגולציה מיסים ותקציבים. לעומת זאת, התאגידים המובילים בעולם מובילים שינויים קיימותיים בעוצמות חזקות: מצד אחד – הם מבקשים לייצר עם הקיימות תדמית שיווקית על מנת להתייעל ולהגדיל רווחים. מצד שני – הם מרוויחים סכומים אסטרונומיים מאתנו – הלקוחות שלהם. אמזון זו דוגמה מאלפת –תכנית קיימות מהפכנית תוך בידול מחירים של שווקים לקוחות וזמן, ורמיסה ברוטלית של מתחרים. כלומר – התאגידים צוברים עצמה ברמה הגלובלית והחסמים מולם חלשים. אבל הם אלו הגורמים את לשינוי המשמעותי בעולם בתפיסת הקיימות.
האם אנחנו צריכים להפקיד בידי התאגידים הגלובליים את עתיד הכדור?
אין ספק שהשאלה הפילוסופית מעלה תהיות רבות לגבי הדרך הנכונה והאמצעים האפקטיביים שיסייעו ליישם ולהטמיע קיימות.
לטעמי, לא יהיה נכון להפקיד את גורל הנושא כולו רק בידי תאגידים מובילים. למשל, מחר הנושא יכול להיות פחות אופנתי ומה יהיה אז? התאגידים יינטשו אותו לעבר היעד הבא שיכניס להם רווחים גבוהים יותר וטרנדים חדשים יובילו את השיח הציבורי והקיימות כבר לא תהיה רלוונטית. אין ספק שתאגידים גדולים גרמו לשינוי משמעותי בתפיסת הקיימות, ואכן אמזון זו דוגמה מאלפת. מצד שני אסור לשכוח שמעבר לרמיסה ברוטלית של תחרות יש לאותם תאגידים עצמם "תרומה" הפוכה דווקא לפגיעה באיכות הסביבה. באופן פרדוקסלי חלק מאותם תאגידים שדוחפים לשינוי סביבתי בין השאר מאינטרסים מסחריים שיווקיים, גורמים כל העת להחמרה משמעותית של המצב, על ידי הגדלת צריכה, פסולת וכו'. זאת בעיה מורכבת וקשה שמחייבת תפיסה כוללת המערבת גם את הגופים ממשלתיים, כולל נושא הרגולציה. אם יש משהו שאנחנו יכולים ללמוד מהעבר, זה ששינוים גדולים ברמה העולמית התרחשו רק בעקבות ריכוז מאמץ של ממשלות ושיתופי פעולה רב מדינתיים. אפשר לקחת את אירופה כדוגמא מצוינת. למרות כל הבעיות הרבות שיש לאיחוד האירופי, כלכליות, פוליטיות ועוד – אין ספק שמדינות אירופה הן המובילות העולמיות בתפיסת הקיימות ושמירה על הסביבה. זה מתרחש בין השאר באמצעות שיתוף פעולה רב מדינתי ורגולציה אגרסיבית של מדינות האיחוד האירופי. הפתרון האפשרי עשוי להיות בשילוב כוחות, שיח ועבודה משותפת של כל הגורמים למען איכות הסביבה והקיימות, מממשלות ותאגידים כאחד.
רק כך נשמור על עתיד הכדור שכל כך יקר לנו ולדורות שיבואו אחרינו.
