כלי רכב רובוטי לגרירת מטוסים המפחית פליטות גזי חממה

מור אלדר

סטודנטית לתואר שני בלוגיסטיקה גלובלית, המרכז האקדמי רופין.

הכתבה מבוססת על עבודה שכתבה מור אלדר, במסגרת הקורס "לוגיסטיקה בעידן הקיימות" בלימודי תואר שני, לתואר שרשרת ההספקה הגלובלית, המרכז האקדמי רופין.

ענף התעופה מרעיש ומזהם את הסביבה

ענף התעופה תורם לפליטות גזי החממה בהיקף של 2.0% – 1.5% מהסך הפליטות בעולם. כמעט ארבעים אלף טיסות ביום מזהמות את האטמוספרה בהיקף הדומה לזיהום הכולל ממדינות כמו גרמניה, קנדה, ברזיל, אינדונזיה או אירן. הביקוש לתעופה בעולם מתעצם בכל רגע בענפי הנסועה, תיירות ועסקים, ותובלת המטען האוויר. שדות התעופה מתרחבים ללא הרף על מנת להכיל את נפח התעופה הגואה, והפעולות להפחתת הפליטות במנועי המטוסים אינו מדביק את הצמיחה המתמדת בכמות הטיסות.  פיתוח מנועי סילון מתקדמים שקטים ומופחתי זיהום דורש זמן ומשאבים, וחברות התעופה מבצעות רכש לטווח ארוך של מטוסים יקרים. גם פיתוחים אווירודינמיים, היכולים להפחית את הזיהום שגורם מנוע הסילון, דורשים רמת בטיחות ובקרה גבוהים במיוחד, וגם הם תהליכים ארוכי טווח. הגידול בתעבורה האווירית דורש יותר שעות אוויר, וכמות פליטות גזי החממה מטיסות גדל מידי יום.

ישנם מספר ניסיונות להסכמים בינלאומיים להפחתת הפליטות בתעופה. IATA, ארגון התעופה הבינלאומי יזם את הסכם CORSIA ב 2019.  סוכנות האו"ם לתעופה אזרחית ICAO  יזמה בשנת 2016 הסכם עליו חתמו 191 מדינות להפחתת 50% פליטות עד שנת 2050. ההסכם יחל רק בשנת 2021, ולא יהיה מחייב עד שנת 2027. בענף כל כך יקר, יש צורך להתארגנות ארוכת טווח על מנת לבצע שינויים מרחיקי לכת.

כשבוחנים את כמות הפליטות מהאווירונים עד להמראה, מגלים עובדה מפתיעה – המטוסים מבלים זמן רב על הקרקע בין השער לעמדת ההמראה, ובזמן שהמנוע פועל על הקרקע הוא אינו יעיל ומזהם, למרות שהוא פועל במצב סרק. היעילות המרבית של מנוע הסילון הוא בטיסה ברום, שם הוא מזהם פחות. מסתבר שמשך זמן ההמתנה מהנעת המנועים בשער ועד לעמדת ההמראה יכול להיות לפעמים ארוך במיוחד, עקב עומסים בשדות התעופה ובחלונות הזמן הצפופים (סלוטים) שמוקצים לתכניות הטיסה.

הפתרון החדשני להפחתת זיהום ממנועי המטוסים על הקרקע

התעשייה האווירית ביחד עם חברת התעופה לופטהנזה וחברת שרותי התעופה הקרקעיים  TLD לפיתוח מעניין שפותר את בעיית ההנעה של המטוס עד להמראה, ומבטל לחלוטין את זיהום האוויר הנפלט ממנועי הסילון כשזה נמצא על הקרקע. הפתרון הינו רכב המתחבר לגלגל האף של המטוס, נשלט באופן מלא על ידי הטייס, ומסיע את המטוס מהשער ועד לעמדת ההמראה. שם, המטוס מניע וממריא, והרכב חוזר להסיע מטוס נוסף.

TAXIBOT, זה השם המסחרי לרכב הייעודי המעניין הזה, פועל כבר בגרמניה ובהודו, ויתרונותיו רבים: הרכב מתחבר לגלגל הקדמי של המטוס, ומאפשר לטייס שליטה מלאה על הפעלתו, בפעולות ניהוג זהות בהסעה רגילה. פינוי אזור השער מהיר יותר מאחר ואין צורך לחכות לתהליך הנעת המנועים לצורך ההסעה לעמדת ההמראה. כמות הדלק הנחסכת עצומה, עצמת הרעש יורדת בצורה דרמטית, ורמת הבטיחות בסביבת מסלולי ההסעה וההמראה עולה.

מהנתונים שמתפרסמים ע"י החברה, ניתן ללמוד כי בזמן הסעה סביר של 15-20 דקות מהתנעה עד המראה, ישרוף בואינג 747 בין טון לטון וחצי דלק – 3.2 טון CO2 לעומת ה TAXIBOT שיצרוך 25-30 ליטרים בלבד ויפלוט 60 ק"ג CO@ – מאחר והמנוע שלו היברידי. בכל יום, לפני משבר הקורונה, טסים באויר בין 30 ל 40 אלף מטוסים. אם נצליח להפחית את זיהום ורעש המטוסים על הקרקע, נתרום רבות לשמירה על הכדור ולאיכות החיים.