מי המציא את הגלגל?
דרך ארוכה של פיתוח מוצר עבר הגלגל מבול עץ שהניח האדם הקדמון מתחת משאות, ועד לצמיג המודרני של היום. פתרון פשוט, אך הכרחי לחיינו, בלעדיו לא היינו מצליחים לנוע ממקום למקום. כשאנו אומרים את המשפט "להמציא את הגלגל" אנו מתכונים לפתרון פשוט ומהפכני.
הגלגלים הראשונים יוצרו מעץ והניעו מריצות, עגלות ולאחר מכן כרכרות. כאשר החל האדם לעבד מתכת, גלגלי העץ חוזקו בברזל. מאחר והגלגל העביר את מלוא הטלטולים ישירות לגב נוסעים ולצירי הכרכרה, מהירות הנסיעה הוגבלה עד ליכולת הנוסעים לשאת טלטולים, ועד ליכולת הטכנית של הכרכרה לעמוד בזעזועים ולא להתפרק.
ב 1888 נרשם פטנט על-ידי סקוטי בשם דאנלופ, צמיג עשוי מגומי וממולא באוויר. ב 1895 השתמשו האחים משליין בצרפת בפטנט ליצור צמיגים של דאנלופ כחלק מפיתוח העסקי של מפעל מעצורי הגומי לאופנים שהיה בבעלותם. ב 1898 החלה חברת גודאייר האמריקאית לייצר לצמיגים. ועדיין, לאחר 120 שנים, שלושת המותגים הללו ממשיכים להתגלגל על הכבישים ולהיות דומיננטיים בשוק.
השילוב של האוויר בצמיג והאלסטיות של הגומי מפחיתים את הזעזועים ברכב במהלך הנסיעה, מאפשרים נסיעה מהירה ומפחיתים את פגיעות הרכב. הצמיג התפתח מאז המצאתו ועד היום – מצמיג עם אבוב (פנימית) ועד לטיובלס של היום. הצמיג המודרני מונע יציאת אויר מהירה כאשר ננעץ בו מסמר או בורג ומאפשר לנו להגיע למוסך לתיקון התקר. בכל רכב אפשר אנחנו יכולים למצוא ערכת שטח הכוללת גלגל להחלפה, מגבה (ג'ק) ומפתח ברגים – המאפשרים תיקון דרך במקרה של תקר שלא מאפשר את המשך הנסיעה. מחיר הצמיג זול מאד יחסית למחיר הרכב, אך חשיבותו רבה. צמיג לא תקין יכול לגרום לחוסר יציבות של הרכב ולתאונות. הצמיג מתבלה כתוצאה מהחיכוך המתמיד בזמן הנסיעה בינו לבין הכביש, ולאורך חייו של הרכב אנו מחליפים את הצמיגים מספר פעמים. שרשרת ההספקה הקרקעית נעה ברובה על צמיגים (פרט לרכבות), ותורמת את חלקה בזיהום הסביבה בכמויות של צמיגים משומשים.
מיליארד וחצי צמיגים בשנה מוחלפים ברכבים! החומר ממנו מיוצר הצמיג המודרני לא פשוט למחזור, ויצרניות הצמיגים משקיעים רבות בפתרונות הצמיג המשומש. בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, הטיל הרגולטור את "אחריות היצרן" על פינוי ומחזור הצמיגים. כל יצרן ויבואן צריך לאסוף צמיגים משומשים ולהעבירם למחזור בכמות זהה לצמיגים החדשים שמכר בשוק. בית הקברות הגדול בעולם נמצא בכווית, יש בו מיליוני צמיגים הנראים היטב בתצלומי לווין ובמפות גוגל. כמו שכולנו יכולים להבין, המצאת הגלגל הייתה פשוטה,גאונית וללא תופעות סביבתיות, ואילו המצאת הצמיג גורמת לנו נזקים סביבתיים רבים.
איך משלין המציאה את הגלגל בפעם השניה?
מישליין, אחת מיצרניות הצמיגים הגדולות בעולם, התגייסה למלחמה בקורונה מייד עם פרוץ המגיפה העולמית. מישליין החלה לייצר בעשרה אתרי יצור שלה מסכות מגן, על מנת להגן העובדים במפעלים שלה ברחבי העולם, ולעזור במחסור העולמי במוצרי מגן לצוותי הרפואה. היעד לשבועות הראשונים של המשבר היה יצור של 400,000 מסכות לשימוש חד-פעמי תוך שמערך הספקים של מישליין שריין חומרי גלם ליצור 16 מיליון מסכות תוך מספר שבועות. במקביל, פיתחה מישליין מסכה לשימוש רב פעמי, לבקשת משרד הריאות הצרפתי עבור צוותי הרפואה. הודות לפיתוח מיוחד של חמשת הפילטרים הניתנים לרחיצה, איפשרה מישלין לצוותים להשתמש במסכה כמאה פעמים בצורה בטוחה. חלקים מהמסכה הדפיסה מישלין במדפסות תלת מימד. היעד הכמותי שהציבה מישלין היה יצור כולל של חמישה מיליון מסכות עד סוף יוני 2020.
איך מישלין מתגייסת לשמור על הכדור ?
ההתגייסות המיידית של מישלין למלחמה בקורונה נראית טבעית למי שמכיר את המדיניות הקיימותית שלה החברה, ואת ההתייחסות שלה בהקשרים שבין האדם הסביבה והחברה. מישליין היא תאגיד רב לאומי רב עוצמה. בהדוח השנתי שלה לשנת 2019 משלין מפרסמת כי העסיקה מעל 127 אלף עובדים, כי היא מייצרת ב 126 מפעלים ומרכזי מחקר, ומפיצה ב 170 מדינות את מוצריה באמצעות 7,620 מפיצים ומחסנים. מחזור המכירות של מישלין בשנת 2019 היה מעט גבוהה מ 24 מיליארד יורו, תוך שהיא משיאה רווח נטו של 1.73 מילארד יורו. מעניין ללמוד כיצד חברה רב לאומית, שהינה בעלת רווחיות עצומה ולה השפעה רבה ברחבי העולם, פועלת למען הכדור-החברה והסביבה בכל מדד קיימותי שהיא באה איתו במגע, ואין פלא שההתגייסות שלה למען הלחימה בקורונה הייתה כלכך משמעותית.
החזון הקיימותי של חברה, אותו מוביל המנכ"ל וההנהלה, כולל ההשקעה בפיתוח תהליכי היצור, המקטינים את הפגיעה בסביבה תוך דאגה לשיפור סביבת העבודה. בדוחות השנתיים של מישליין, מוקדש חלק נרחב בשם "ביצועים לא פיננסיים" המתייחס לביצועי הקיימות של החברה. מישליין מציבה לעצמה יעדים קימותיים, מודדת, מבקרת ומפרסמת אותם מידי שנה. על אף הגדלת פעילות היצור והיקף המכירות על ציר הזמן, מישליין מזהמת פחות את הסביבה בפסולת, מקטינה את פליטות הגזים בתהליכי היצור וחוסכת במים ואנרגיה. מישליין תורמת לקהילה מעל 30,000 ימי עבודה בשנה ברחבי העולם באמצעות עובדיה, תוך שהיא מקטינה את כמות תאונות העבודה, משדרגת הרווחה והבריאות של עובדיה, ומגדילה את השיויון המגדירה בקהל מועסקיה.
ניהול ספקים כמנוף לשיפור מדדי הקיימות
מערך הרכש של מישליין עצום בגודלו, ועל פי דוחות 2019 מעל 700 אנשי רכש מנהלים קנינות מ-50,000 ספקים. החברה מפרסמת מדיניות רכש קיימותית, אותה ניתן להוריד מהאתר שלה ב 14 שפות. הספקים נמדדים מידי שנה על ידי חברות דרוג המתמחות במדידת קיימות, וציוני הקיימות מהווים פרמטר חשוב בתהליך הקנייה והעדפת ספקים.על ידי פרסום ציוני הקיימות, והעדפת הרכש מספקים "מצטיני קיימות" – מישליין מציבה מדדים נוספים מלבד מחיר, מגבירה את הביקוש לקיימות וגורמת לתחרות בריאה של מדדי קיימות בקרב עשרות אלפי ספקיה ברחבי בעולם.
מישליין הבינה כי שיפור מדדי הקיימות שלה תלויים גם בביצועי הספקים שלה, והחליטה להשקיע בשיפור המדדים לאורך שרשרת ההספקה מיערות הגומי למפעלי היצור. ב 2012 פרסמה מישלין תכנית להכשרת הספקים במדדי הקיימות, תוך שהיא מפנה משאבי הדרכה לקיימות לספקי הגומי שלה. עיקר חמר הגלם לצמיגים, שנחלב מעצי גומי, מגיע ממדינות כמו תאילנד, אינדונסיה, ויאטנאם, הודו, סין, פיליפינים, גואטמאלה – ועוד מדינות הדומות להן באופי המשטר. מישליין הגדירה מדינות אלו כ"מדינות סיכון" למדדי הקיימות – שמירה על הסביבה, שמירה על זכויות אדם והגנה על עבודת ילדים. בדוחות של 2019 נמסר כי 715 מתוך 812 ספקי הגומי שלה עברו בהצלחה את תכנית ההכשרה, תוך עמידה ביעדי איכות סביבה, תנאי עבודה הוגנים, אתיקה עסקית, ושרשרת ההספקה.
סיכום
מישליין מוכיחה בכל רגע ורגע בפעילות השוטפת שלה, שההשפעה של חברות רב-לאומיות על הקיימות ברחבי הכדור יכולה להיות משמעותית. גם במלחמה בנגיף, כבר בתחילת משבר הקורונה, החברה התגייסה למאבק העולמי, והעמידה את צוותי המחקר הפיתוח והיצור שלה ברחבי העולם, ליצור מסכות, תוך שהיא דואגת לעובדים ולצוותי הרפואה המדינות בהם היא פועלת ברחבי העולם. המהירות בה הגיבה משלין לעשייה לטובת המלחמה בנגיף היא תולדה של DNA קיימותי חזק ומשמעותי הטבוע באסטרטגיה ובקבלת ההחלטות של החברה. למישליין, כמו לתאגידי הענק האחרים הפועלים ברחבי הכדור, יכולת לכוון את הפעילות המסחרית החזקה שלהם כמנוף לשיפור הקיימות, לשפר את רמת החיים ולהגן על הסביבה. ההחלטה של מנהלי מישליין לנצל את כח הקנייה שלהם ולפעול במדרג הספקים כלפי מטה, להפעיל תכנית הכשרת הקיימות, ולעזור בביסוס תהליכים יצור קיימותיים במדינות עם שלטון מורכב, והסבת מפעלים לייצור מבכות להגנה בפני הקורונה, מוכיחה שוב כי ההתגייסות של הקפיטליזם יכולה להיטיב עם הכלל והחברה. המנהיגות הרצון והחזון של מנהלי החברות הגלובליות, יכולים להשפיע ולשמור לנו על הכדור .
