איך הלוגיסטיקה מתנהלת עם הדרישה הגוברת בעולם לקיימות?

הלוגיסטיקה, עמוד התווך של שרשרת ההספקה, מוגדרת כמצרף הפעולות הנדרשות להניע חומרי גלם אל מפעלי היצור ומהם אל הלקוח.
שינוע החומרים מתבצע באמצעות כלי תחבורה, הנעים על מערכות כבישים, מסילות ברזל, בין ובאוויר, בים מפעלים, נמלים, שטחי אחסנה ומשקי הבית.
התנועה הרוחבית המתמשכת של שרשרת ההספקה חוצה את חיינו והינה אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על היחסים בין האדם-הסביבה והחברה- הקיימות.

חבל שתפספס את החידושים האחרונים בתחום

נושאי הבלוג

יישום כלכלה מעגלית בישראל ובעולם

האם לוגיסטיקה וקיימות פוסעים בנתיב משותף?

מקובל להגדיר את הלוגיסטיקה, או בשמה המודרני שרשרת ההספקה, כמצרף הפעולות הנדרשות להניע את חומרי הגלם אל מפעל היצור וממנו אל הלקוח. הדרך הארוכה הזו כוללת שינוע באמצעות כלי רכב – משאיות, אניות, מטוסים, מלגנות, דוברות , אופנועים וקטנועים ומערכי שליחים, וממשיכה דרך  מחסנים, מדפים, מחסנים אוטומטיים, ואמצעי ניטול כמו אריזות, ארגזים, משטחים……. לכל הדברים המוחשיים הללו מצטרפות מערכת מחשוב מתקדמות, מצלמות זיהוי ומעקב, מסופונים סלולריים, אפליקציות לטלפונים חכמים, ורכיבי איכון ומעקב.

ההשפעה של שרשרת ההספקה על הקיימות נתפסת בציבור בדרך כלל באופן שלילי – כפולטת גזים רעילים מכלי רכב, מטוסים ואניות, כמזהמת סביבה מאריזות קרטון ומשטחים שבורים שנזרקים לאשפה בתום שימושם, וכמטרד רעש בקרבת כבישים ושדות תעופה.

שיעור פליטות הגזים העולמי מכלי תחבורה הוא רק 14%, וגם חלקו של הזיהום הסביבתי שמקורו באריזות ואמצעי ניטול לאורך שרשרת ההספקה, נמוך מאד. שרשרת ההספקה שומרת על חלקה היחסי הקטן בפגיעה בכדור למרות הגידול העצום באוכלוסייה הצועדת בבטחה ל 8 מיליארד איש. כמעט 50% מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט, הקונה בלחיצת אצבע מוצרי צריכה, ואלו משונעים במערכות לוגיסטיות משומנות עד פתח הבית. כמות הרכבים בעולם מוערכת ב 1.4 מיליארד רכבים, ומידי יום ישנם כמעט 40 אלף טיסות בשמים (לםני משבר הקורונה). למרות חלקה הקטן יחסית בפגיעה בסביבה, עיני העולם נשואות באופן קבוע לשרשרת ההספקה ודורשות ממנה להשתפר, להתייעל ולהמעיט ככל שניתן בפגיעה בכדור הארץ.

למראית עין, לוגיסטיקה וקיימות מתקיימים בכיוונים מנוגדים, ובמסלול התנגשות. האם כך הדבר?

מהי קיימות ?

כדי לדון בסוגיה המעניינת הזו, נסביר מהי קיימות. הציבור משייך את התחממות כדור הארץ והזיהום הסביבתי כעיקר הקיימות, אך בפועל, יחסי הגומלין של אדם-סביבה-חברה רחבים ועמוקים באופן משמעותי.

קצת היסטוריה – בשנת 1992 התקיימה ועידת כדור הארץ בריו – הועידה המשמעותית ביותר שאורגנה על ידי האומות המאוחדות ועסקה ביחסים שבין האדם לסביבה. בוועידה זו השתתפו כמעט כל מדינות העולם ומנהיגי העולם, והיא סללה את הדרך לוועידת היסוד של האום לשינוי האקלים בקיוטו בשנת 1997. פרוטוקול קיוטו, שנחתם על ידי 161 מדינות בשנת 1999, מהווה הסכם משפטי המחייב את המדינות החותמות, להפחתת פליטות גזי חממה בשטחן. מדינות העולם התקשו לעמוד במחויבויות שלקחו על עצמן, מכיוון שהיו להן השפעות כלכליות משמעותיות בכל מדינה. מידי שנה ארגן האום ועידת אקלים על מנת לקדם את הנושא, ובשנת 2015, בוועידה שהתקיימה בפריז, הושגה פריצת דרך עולמית על ההסכמה להפחתת הפליטות, עליו חתמו 195 מדינות. חודשיים לפני ועדת פריז, פרסם האום תכנית נרחבת ושאפתנית ליעדי קיימות, כשהוא מחלק את הקיימות ל 17 נושאים שונים, ומציב לכל אחד מהם יעדים לשנים 2030. היעדים נקראים "יעדים לפיתוח בר-קיימא" Sustainable Development Goals   –  SDGs

ואלו היעדים:

  1. מיגור העוני ברחבי העולם
  2. מיגור הרעב ושיפור הביטחון התזונתי
  3. קידום בריאות ואיכות חיים
  4. הבטחת חינוך איכותי ושוויון הזדמנויות בלימודים
  5. קידום שוויון מגדרי
  6. הבטחת משאבי מים ותשתיות תברואתיות
  7. אספקת אנרגיה לכל האוכלוסייה במחיר סביר
  8. קידום צמיחה כלכלית והבטחת תעסוקה
  9. פיתוח תשתיות ועידוד חדשנות
  10. צמצום אי-השוויון בין מדינות ובתוכן
  11. קידום הסביבה העירונית בדגש על הכלה של כל קבוצות האוכלוסייה
  12. קידום צריכה וייצור בני קיימא
  13. מעורבות פעילה במאבק בשינוי האקלים והשפעותיו
  14. שימור המשאבים הימיים – ימים ואוקיינוסים
  15. שמירה על המגוון הביולוגי – הגנה על בתי גידול ושיקומם
  16. קידום חברות שוחרות שלום
  17. חיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי לקידום פיתוח בר-קיימא

עם מירב היעדים הקיימותית הללו, ללוגיסטיקה יש ממשק פעיל. ניהול שרשרת ההספקה עם אוריינטציה קיימותית יכול לשנות ולשפר משמעותית כמעט כל יעד שברשימה. כמה דוגמאות לנושאים קיימותיים שממבט ראשון אין להם קשר ישיר עם לוגיסטיקה.

יעד 5 –   קידום שיווין מגדרי – שילוב נהגות מקצועיות כדרך ליישום שוויון בחברות מסוימות
יעד 3 –   קידום הבריאות – משאיות יעודיות הופכות לבתי חולים ניידים באזורים נידחים
יעד 6 –   הבטחת משאבי מים – משאיות לחלוקת מים פותרות בעיות צמא במדבריות

יעדים אלו מתווספים לנושאי הקיימות המוכרים לנו יותר ומונחים על שולחננו יום יום, כמו צמצום הפליטות מאמצעי התחבורה לעצירת ההתחממות הגלובלית (יעד 13), הפחתת זיהום הים מאשפה ודלקים ( יעד 14), פיתוח עסקי (יעד 8), וחדשנות (יעד 9).

איך הלוגיסטיקה מתנהלת עם הדרישה הגוברת בעולם לקיימות ?

כיום כבר ברור לחלוטין שהביקוש לקיימות בעולם הולך וגובר. רב בני האדם החיים בעולם מבקשים שיפור מתמיד ברמת חייהם,אישה ואיש על פי דרכם, השקפתם, והמשטר שבו הם חיים (נזכור שיש עדיין משטרים בעולם שמגבילים ומצרים את רצון האוכלוסייה). מאחר והלוגיסטיקה מעורבת בחלקים רבים כל כך משגרת חיינו, היא גורם היכול לשפר כמעט את כל מדדי הקיימות שאופיינו על ידי האום. אפשר להבחין בשלושה מוקדים מהם צומחים שינויים לוגיסטיים המשפיעים על מדדי הקיימות:

הממשל

הכלים שיש בידי ממשלים לכוון את הפעילות הכלכלית של המשק ואת רווחת האזרחים הם תקציב וחקיקה. ממשל יכול להפנות תקציבים לעידוד קיימות כמו – עידוד מעבר לרכבים חשמליים, הקמת מתקני התפלה, עידוד מעסיקים להעסקת עובדים מוגבלים, הקמת חוות טורבינות ליצור חשמל נקי, בניית תשתיות לאומיות לשינוע (רכבת, נמל, מנהרה) והכרזה על שטחים כשמורות טבע. כל אלו פעולות בהן הממשל יכול לקבל החלטה תקציבית לשלם עבור פעולות לעידוד הקימות, ואלו יבואו על חשבון פעולות אחרות בתקציב הכולל. במקביל להחלטות תקציביות הממשל יכול לחוקק חוקים שיכונו את השוק לכיוונים קיימותיים. החוקים – הרגולציה - הם כללי המשחק שבהם פועל המגזר העסקי. אחריות היצרן הינה אחת הדוגמאות שבהן הממשל מכוון את השוק. בישראל יש מספר שווקים שבהם קיימת רגולציה של אחריות היצרן: אריזה – היצרן/יבואן אחראי לאסוף את האריזה. פסולת אלקטרונית – היצרן/יבואן אחראי לאסוף את המוצר בתום חייו מהלקוח. הצמיגים – היצרן/יבואן אחראי לאסוף את הצמיגים לאחר שהתבלו. בנוסף לחוקי היצרן הממשל יכול להטיל קנסות על זיהום הסביבה, להגדיר זמן המתנה בתור לקבלת שרות, ולהטיל היטל של שימוש בשקיות פלסטיק.ממשלים פועלים ומושפעים מהזירה הבינלאומית, וההחלטות המתקבלות ע"י השלטון המקומי הן בדרך כלל שילוב של אמנות בינלאומיות והסכמי סחר, יכולות כלכליות ורצון האזרחים במדינה.

המגזר העסקי

המגזר העסקי פועל על פי על פי הכללים שהממשל קובע. חוק האריזה למשל, גרם שינוי התנהגות משמעותי לאורך שרשרת ההספקה כמו צמצום גודל המארז, איחוד אריזות, צמצום בכמות חומר גלם ביצור האריזה, מעבר לאריזה לשימוש רב-פעמי ושינוע בצובר. שינויים אלו מובילים לשינויים במערכי האחסון, ההובלה ההפצה וההספקה. חוק מחזור הצמיגים גרם להקמת מערכי איסוף לצמיגים ולבניית מפעלים למחזור צמיגים. הרגולציה בנושא זיהום האוויר מרכבים משפיע על החלטות בקניית רכבים משאיות ומלגזות. חלק מהחברות במגזר הפרטי מציגות כי הן מקדמות את נושאי הקיימות: חברת תובלה תציג רכישה של משאיות עם מקדם זיהום מופחת, נמל יציג עמידה בתקני זיהום הים החדשים, ושדה התעופה יציג עמידה בתקני הרעש הסביבתי.המגזר העסקי פועל בין חוקי המדינה, יכולותיו המסחריות, ניצול הזדמנויות, התנהגות השוק ורצון הלקוחות, תוך שהוא מנסה למקסם את הרווח הכלכלי בסביבה העסקית בה הוא פועל.

תאגידים רב-לאומיים

תאגידים רב לאומיים – שחקני על כלכליים, עם מחזורים כספיים עצומים, הפועלים מעל ראשם של המשטרים ומנהלים מערכת יחסים שוטפת והדוקה עם הלקוחות שלהם. התאגידים הללו הם בעלי היכולת הכוח והחזון לשינוי משמעותי  בנושאי הקיימות. הטכנולוגיה הזמינה מאפשרת לתאגידים לפעול ישירות מול הלקוח הפוטנציאלי שלהם, תוך שימוש במחשבים, תוכנות, טלפונים חכמים, אפליקציות ואמצעי תשלום מתקדמים. מחזור המכירות המצרפי של פולקסוואגן, טויוטה, אפל ואמזון היה בשנת 2019 כטריליון דולר (אלף מיליארדים) הם העסיקו כמעט שני מיליון מועסקים, תוך שהם מרוויחים ביחד מעל מאה מיליארד דולר. על מנת להבין את חזקם של ארגונים אלו אפשר להשוות אותם למדינות בעלות תמ"ג דומה: הולנד מייצרת בשנה כטריליון דולר עם 17 מיליון אנשים, ארגנטינה עם 45 מיליון אנשים, ופקיסטאן עם 233 מיליון אנשים. כל התאגידים הגדולים בעולם חרטו על דגלן נושא הקיימות, מציבות יעדי שיפור מרחיקי לכת, ומדווחות על הביצועי הקיימות שלהם בדוחות השנתיים. השווקים הצומחים בעולם כיום הם של מסחר מקוון ושינוע – שווקים בהם שרשרת ההספקה הינה שחקנית מפתח. התאגידים מניידים סחורות בעולם בהיקפים אדירים ברכבים, מטוסים, ואניות. ככל שהטכנולוגיה משתפרת, תנועות הסחורות בעולם גדלה, ושרשרת ההספקה לוקחת חלק גדול יותר בחיינו.התאגידים הרב לאומיים מהווים את השינוי המרענן ביותר בדאגה שלהם ליחסי הגומלין אדם-סביבה חברה. סביר כי התאגידים זיהו כי הנושאים הללו מקדמים אותם מבחינה שיווקית, אך התוצאה מבורכת.

איך הלוגיסטיקה מתנהלת עם הדרישה הגוברת בעולם לקיימות?

הלוגיסטיקה מתמודדת בכל רגע עם הדרישה ההולכת וגוברת לקיימות. למרות הזירה המורכבת של גידול עצום בדרישה לשירותים לוגיסטיים, אינטרסים כלכליים של מדינות, רגולציה עולמית, חקיקה מקומית וסביבה כלכלית מורכבת, הלוגיסטיקה מציגה הצלחות משמעותיות.

הלוגיסטיקה, באופן טבעי, מצמצמת את אי השוויון (יעד 10) מקדמת את הצמיחה הכלכלית (יעד 8),  מפתחת את הצריכה (יעד 12) מפתחת תשתיות ומעודדת חדשנות (יעד 9).

בנושאים הישירים הנגרמים מפעילות לוגיסטית כמו זיהום אויר, פסולת בשרשרת ההספקה (יעד 13) שמירה על משאבי הים (יעדים 14 + 15) ושייוון מגדרי (יעד 5)  – ננקטות פעולות ברמות תאגידים,  מדינות וחברות עסקיות שמשפרות את מדדי הקימות באופן משמעותי, הן בהיבט הניהולי והן בהיבטים של השיפורים והפיתוחים הטכנולוגיים.

בנושאים שאינם מושפעים ישירות מפעילות לוגיסטית כמו מיגור העוני הרעב (יעדים 1+2) קידום בריאות (יעד 3) או הבטחת חינוך איכותי (יעד 4) מתגייסת הלוגיסטיקה באופן טבעי לעזרה יומיומית לשיפור ממדי קימות אלו. לדוגמה: הצבת מערכי תחבורה והובלת מזון, הקמת בתי ספר ובתי חולים ניידים.

לסיכום:

הלוגיסטיקה משמעותית בחיינו,  ופועלת סביבינו בכל פינה. ללוגיסטיקה חלק חשוב ורב בשיפור מדדי הקיימות, והיא עוזרת לשפר מדדים אלו בכל רגע ורגע, בכל מקום על פני הכדור, לעיתים בגלל חקיקה ואכיפה ולעיתים בגלל ניצול הזדמנויות עסקיות.

שיתוף

יש לכם תובנות לגבי הפוסט? שתפו אותנו...

מתקפל קל RSC

ארגז לשימוש רב פעמי מתקפל וקל בתצורת RSC זהה למבנה לארגז קרטון

אריזה ושינוע של חלקים קלים ותפזורת

פוליפרופילן (PP)

כל גודל על פי דרישת הלקוח

ארגז חימוש

ארגז חסין וחזק לתנאי חוץ קשים המספק הגנה מיטבית לציוד צבאי ואלקטרוני רגיש

ציוד צבאי, ציוד אלקטרוני, חלקי מכונות, ציוד תיקון.

פוליפרופילן (PP)

כל גודל על פי דרישת הלקוח

נשמח לצרף אותך לרשימת התפוצה שלנו

דילוג לתוכן