איך הלוגיסטיקה מתנהלת עם הדרישה הגוברת בעולם לקיימות?

האם לוגיסטיקה וקיימות פוסעים בנתיב משותף?

מקובל להגדיר את הלוגיסטיקה, או בשמה המודרני שרשרת ההספקה, כמצרף הפעולות הנדרשות להניע את חומרי הגלם אל מפעל היצור וממנו אל הלקוח. הדרך הארוכה הזו כוללת שינוע באמצעות כלי רכב – משאיות, אניות, מטוסים, מלגנות, דוברות , אופנועים וקטנועים ומערכי שליחים, וממשיכה דרך  מחסנים, מדפים, מחסנים אוטומטיים, ואמצעי ניטול כמו אריזות, ארגזים, משטחים……. לכל הדברים המוחשיים הללו מצטרפות מערכת מחשוב מתקדמות, מצלמות זיהוי ומעקב, מסופונים סלולריים, אפליקציות לטלפונים חכמים, ורכיבי איכון ומעקב.

ההשפעה של שרשרת ההספקה על הקיימות נתפסת בציבור בדרך כלל באופן שלילי – כפולטת גזים רעילים מכלי רכב, מטוסים ואניות, כמזהמת סביבה מאריזות קרטון ומשטחים שבורים שנזרקים לאשפה בתום שימושם, וכמטרד רעש בקרבת כבישים ושדות תעופה.

שיעור פליטות הגזים העולמי מכלי תחבורה הוא רק 14%, וגם חלקו של הזיהום הסביבתי שמקורו באריזות ואמצעי ניטול לאורך שרשרת ההספקה, נמוך מאד. שרשרת ההספקה שומרת על חלקה היחסי הקטן בפגיעה בכדור למרות הגידול העצום באוכלוסייה הצועדת בבטחה ל 8 מיליארד איש. כמעט 50% מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט, הקונה בלחיצת אצבע מוצרי צריכה, ואלו משונעים במערכות לוגיסטיות משומנות עד פתח הבית. כמות הרכבים בעולם מוערכת ב 1.4 מיליארד רכבים, ומידי יום ישנם כמעט 40 אלף טיסות בשמים (לםני משבר הקורונה). למרות חלקה הקטן יחסית בפגיעה בסביבה, עיני העולם נשואות באופן קבוע לשרשרת ההספקה ודורשות ממנה להשתפר, להתייעל ולהמעיט ככל שניתן בפגיעה בכדור הארץ.

למראית עין, לוגיסטיקה וקיימות מתקיימים בכיוונים מנוגדים, ובמסלול התנגשות. האם כך הדבר?

מהי קיימות ?

כדי לדון בסוגיה המעניינת הזו, נסביר מהי קיימות. הציבור משייך את התחממות כדור הארץ והזיהום הסביבתי כעיקר הקיימות, אך בפועל, יחסי הגומלין של אדם-סביבה-חברה רחבים ועמוקים באופן משמעותי.

קצת היסטוריה – בשנת 1992 התקיימה ועידת כדור הארץ בריו – הועידה המשמעותית ביותר שאורגנה על ידי האומות המאוחדות ועסקה ביחסים שבין האדם לסביבה. בוועידה זו השתתפו כמעט כל מדינות העולם ומנהיגי העולם, והיא סללה את הדרך לוועידת היסוד של האום לשינוי האקלים בקיוטו בשנת 1997. פרוטוקול קיוטו, שנחתם על ידי 161 מדינות בשנת 1999, מהווה הסכם משפטי המחייב את המדינות החותמות, להפחתת פליטות גזי חממה בשטחן. מדינות העולם התקשו לעמוד במחויבויות שלקחו על עצמן, מכיוון שהיו להן השפעות כלכליות משמעותיות בכל מדינה. מידי שנה ארגן האום ועידת אקלים על מנת לקדם את הנושא, ובשנת 2015, בוועידה שהתקיימה בפריז, הושגה פריצת דרך עולמית על ההסכמה להפחתת הפליטות, עליו חתמו 195 מדינות. חודשיים לפני ועדת פריז, פרסם האום תכנית נרחבת ושאפתנית ליעדי קיימות, כשהוא מחלק את הקיימות ל 17 נושאים שונים, ומציב לכל אחד מהם יעדים לשנים 2030. היעדים נקראים "יעדים לפיתוח בר-קיימא" Sustainable Development Goals   –  SDGs